ABOUT THE SPEAKER
Maira Kalman - Illustrator, author
Maira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times.

Why you should listen

Children know Maira Kalman for her series of Max storybooks, adults for her New Yorker covers and the gotta-have-it illustrated version of the Elements of Style -- simple proof that her sensibility blends a childlike delight with a grownup's wry take on the world.

With her husband, the legendary designer and art director Tibor Kalman, Maira spent several decades designing objets and assembling books like (un)FASHION. But after Tibor's untimely death in 1999, Maira herself became a cultural force. Her colorful, faux-naif illustrations -- and her very perspective -- tap a desire in all of us to look at the world the way she does.

Her latest book, The Principles of Uncertainty, is perhaps the most complete expression of Maira's worldview. Based on a monthly blog she kept for the New York Times website for one year, it is filled with carefully observed moments and briskly captured thoughts, an omnivore's view of life in the modern world.

More profile about the speaker
Maira Kalman | Speaker | TED.com
TED2007

Maira Kalman: The illustrated woman

מיירה קלמן, האישה המאויירת

Filmed:
805,010 views

הסופרת והמאיירת מיירה קלמן מדברת על חייה ועבודתה, מהשערים ל"ניו יורקר" ועד ספריה לילדים ולמבוגרים. היא נפלאה, הן נבונה והן מוזרה להפליא בחיים האמיתיים בדיוק כמו על הנייר.
- Illustrator, author
Maira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times. Full bio

Double-click the English transcript below to play the video.

00:25
What I am always thinkingחושב about
0
0
3000
הדבר שאני תמיד חושבת עליו
00:28
is what this sessionמוֹשָׁב is about, whichאיזה is calledשקוראים לו simplicityפַּשְׁטוּת.
1
3000
4000
הוא על מה המפגש, הזה שנקרא פשטות.
00:32
And almostכִּמעַט, I would almostכִּמעַט call it beingלהיות simple-mindedפשוט אופקים,
2
7000
4000
וכמעט, שהייתי קוראת לזה להיות חסר תחכום
00:36
but in the bestהטוב ביותר senseלָחוּשׁ of the wordמִלָה.
3
11000
2000
אבל במובן הכי טוב של מילה.
00:38
I'm tryingמנסה to figureדמות out two very simpleפָּשׁוּט things:
4
13000
3000
אני מנסה להבין שני דברים פשוטים:
00:42
how to liveלחיות and how to dieלָמוּת, periodפרק זמן.
5
17000
2000
איך לחיות ואיך למות, נקודה.
00:44
That's all I'm tryingמנסה to do, all day long.
6
19000
2000
זה כל מה שאני מנסה לעשות, כל היום כולו.
00:46
And I'm alsoגַם tryingמנסה to have some mealsארוחות, and have some snacksחֲטִיפִים,
7
21000
3000
ואני גם מנסה לאכול כמה ארוחות ולנשנש קצת
00:49
and, you know, and yellלִצְעוֹק at my childrenיְלָדִים, and do all the normalנוֹרמָלִי things
8
24000
4000
ו- אתם יודעים, לצרוח על הילדים שלי ולעשות את כל הדברים הרגילים
00:53
that keep you groundedמקורקע.
9
28000
2000
שששומרים עליך מקורקע.
00:56
So, I was fortunateבַּר מַזָל enoughמספיק to be bornנוֹלָד a very dreamyחוֹלמָנִי childיֶלֶד.
10
31000
7000
אז היה לי די מזל להיוולד ילדה חולמנית.
01:03
My olderישן יותר sisterאָחוֹת was busyעסוק torturingמענה my parentsהורים,
11
38000
4000
אחותי הגדולה היתה עסוקה בלענות את ההורים שלי
01:07
and they were busyעסוק torturingמענה her.
12
42000
2000
והם היו עסוקים בלאמלל אותה.
01:09
I was luckyבַּר מַזָל enoughמספיק to be completelyלַחֲלוּטִין ignoredהתעלם,
13
44000
3000
ולמזלי כולם התעלמו ממני-
01:12
whichאיזה is a fabulousמהמם thing, actuallyלמעשה, I want to tell you.
14
47000
2000
מה שהיה דבר נפלא, באמת. האמינו לי.
01:14
So, I was ableיכול to completelyלַחֲלוּטִין daydreamחלום בהקיץ my way throughדרך my life.
15
49000
4000
אז יכולתי לחלום בהקיץ לאורך חיי.
01:20
And I finallyסוף כל סוף daydreamedחולם בהקיץ my way into NYUניו יורק, at a very good time, in 1967,
16
55000
6000
ולבסוף חלמתי בהקיץ את חיי אל תוך אוניברסיטת ניו יורק, בזמן טוב מאד ב-1967,
01:27
where I metנפגש a man who was tryingמנסה to blowלנשוף up the mathמתמטיקה buildingבִּניָן of NYUניו יורק.
17
62000
5000
שם פגשתי בחור שניסה לפוצץ את בניין המתמטיקה של NYU.
01:33
And I was writingכְּתִיבָה terribleנורא poetryשִׁירָה and knittingסְרִיגָה sweatersסוודרים for him.
18
68000
4000
ואני עסקתי בכתיבת שירה גרועה וסרגתי לו סוודרים.
01:37
And feministsפמיניסטיות hatedשָׂנוּא us, and the wholeכֹּל thing was wretchedאוּמלָל
19
72000
5000
והפמיניסטיות שנאו אותנו, וכל העניין היה עלוב
01:42
from beginningהתחלה to endסוֹף.
20
77000
2000
מהתחלה ועד הסוף.
01:44
But I keptשמר writingכְּתִיבָה badרַע poetryשִׁירָה, and he didn't blowלנשוף up the mathמתמטיקה buildingבִּניָן,
21
79000
4000
אבל אני המשכתי לכתוב שירה גרועה והוא לא פוצץ את בניין המתמטיקה.
01:48
but he wentהלך to Cubaקובה.
22
83000
1000
אבל הוא נסע לקובה.
01:49
But I gaveנתן him the moneyכֶּסֶף, because I was from Riverdaleריוורדייל
23
84000
2000
אבל נתתי לו את הכסף, בגלל שהייתי מריברדייל
01:51
so I had more moneyכֶּסֶף than he did.
24
86000
2000
כך שהיה לי יותר כסף ממה שהיה לו.
01:53
(Laughterצחוק)
25
88000
1000
(צחוק)
01:54
And that was a good thing to help, you know, the causeגורם.
26
89000
3000
וזה היה דבר טוב לעזור ל- אתם יודעים, המטרה.
01:58
But, then he cameבא back, and things happenedקרה,
27
93000
4000
אבל, אז הוא חזר, ודברים קרו
02:02
and I decidedהחליט I really hatedשָׂנוּא my writingכְּתִיבָה,
28
97000
3000
והחלטתי שאני ממש שונאת את הכתיבה שלי,
02:05
that it was awfulנורא, awfulנורא, purpleסָגוֹל proseפּרוֹזָה.
29
100000
4000
שזו היתה פרוזה נוראה ומצועצעת, פשוט נוראה.
02:09
And I decidedהחליט that I wanted to tell --
30
104000
2000
והחלטתי שאני רוצה לספר,
02:11
but I still wanted to tell a narrativeנרטיב storyכַּתָבָה
31
106000
2000
אבל עדיין רציתי לספר סיפור עלילה
02:13
and I still wanted to tell my storiesסיפורים.
32
108000
2000
ועדיין רציתי לספר את הסיפורים שלי.
02:15
So I decidedהחליט that I would startהַתחָלָה to drawלצייר. How hardקָשֶׁה could that be?
33
110000
3000
כך שהחלטתי שאתחיל לצייר. כמה קשה זה כבר יכול להיות?
02:18
And so what happenedקרה was that I startedהתחיל
34
113000
5000
ומה שקרה זה שהתחלתי
02:23
just becomingהִתהַוּוּת an editorialמאמר המערכת illustratorמאייר throughדרך, you know,
35
118000
3000
פשוט להפוך למאיירת עריכה, אתם יודעים,
02:26
sheerטָהוֹר whateverמה שתגיד, sheerטָהוֹר ignoranceבּוּרוּת.
36
121000
3000
לגמרי משהו, לגמרי מתוך בורות.
02:29
And we startedהתחיל a studioסטוּדִיוֹ.
37
124000
2000
ופתחנו סטודיו-
02:31
Well, Tiborטיבור really startedהתחיל the studioסטוּדִיוֹ, calledשקוראים לו M&Coשיתוף.
38
126000
2000
טוב, טיבור למעשה ייסד את הסטודיו, שנקרא אם אנד קומפני.
02:33
And the premiseהַנָחַת יְסוֹד of M&Coשיתוף was, we don't know anything,
39
128000
4000
והנחת היסוד של אם אנד קו היתה, שאנחנו לא יודעים כלום
02:37
but that's all right, we're going to do it anywayבכל מקרה.
40
132000
2000
אבל זה בסדר, כי נעשה את זה בכל מקרה.
02:39
And as a matterחוֹמֶר of factעוּבדָה, it's better not to know anything,
41
134000
2000
ולמעשה, עדיף לא לדעת כלום,
02:41
because if you know too much, you're stymiedמתוסכלת.
42
136000
3000
כי אם אתה יודע יותר מדי זה מתסכל.
02:44
So, the premiseהַנָחַת יְסוֹד in the studioסטוּדִיוֹ was,
43
139000
3000
אז הנחת היסוד בסטודיו היתה
02:47
there are no boundariesגבולות, there is no fearפַּחַד.
44
142000
3000
שאין שום גבולות, אין שום פחד.
02:50
And I -- and my full-timeזמן מלא jobעבודה, I landedנחת the bestהטוב ביותר jobעבודה on Earthכדור הארץ,
45
145000
3000
ואני - והעבודה שלי במשרה מלאה , נקלעתי לעבודה הכי טובה בעולם,
02:53
was to daydreamחלום בהקיץ, and to actuallyלמעשה come up with absurdאַבּסוּרדִי ideasרעיונות
46
148000
5000
היתה לחלום בהקיץ, ולהמציא רעיונות אבסורדיים
02:58
that -- fortunatelyלְמַרְבֶּה הַמַזָל, there were enoughמספיק people there,
47
153000
2000
ש--למרבה המזל, היו שם מספיק אנשים
03:00
and it was a teamקְבוּצָה, it was a collectiveקולקטיבי,
48
155000
2000
וזה היה צוות, זאת היתה קבוצה
03:02
it was not just me comingמגיע up with crazyמְטוּרָף ideasרעיונות.
49
157000
2000
זה לא הייתי רק אני שממציאה רעיונות מטורפים.
03:04
But the pointנְקוּדָה was that I was there as myselfעצמי, as a dreamerחוֹלֵם.
50
159000
5000
אבל הקטע היה שהייתי שם כעצמי, כחולמת.
03:09
And so some of the things -- I mean, it was a long historyהִיסטוֹרִיָה of M&Coשיתוף,
51
164000
3000
וכך שחלק מהדברים-- כלומר, זאת היתה היסטוריה ארוכה של אם אנד קומפני,
03:12
and clearlyבְּבִירוּר we alsoגַם neededנָחוּץ to make some moneyכֶּסֶף,
52
167000
4000
וכמובן שהיינו צריכים להרוויח קצת כסף,
03:16
so we decidedהחליט we would createלִיצוֹר a seriesסִדרָה of productsמוצרים.
53
171000
4000
כך שהחלטנו ליצור סדרה של מוצרים.
03:20
And some of the watchesשעונים there,
54
175000
3000
וחלק מהשעונים שם,
03:23
attemptingמנסה to be beautifulיפה and humorousהומוריסטי --
55
178000
2000
שניסו להיות יפים ומצחיקים,
03:25
maybe not attemptingמנסה, hopefullyבתקווה succeedingמצליח.
56
180000
3000
אולי לא רק ניסו, אולי אפילו הצליחו,
03:28
That to be ableיכול to talk about contentתוֹכֶן,
57
183000
3000
שלהיות מסוגל לדבר על תוכן,
03:31
to breakלשבור apartמלבד what you normallyבדרך כלל expectלְצַפּוֹת, to use humorהוּמוֹר and surpriseהַפתָעָה,
58
186000
4000
להזיז הצידה את מה שאתה מצפה לו בדרך כלל, להשתמש בהומור והפתעה,
03:35
eleganceאֵלֶגַנטִיוּת and humanityאֶנוֹשִׁיוּת in your work was really importantחָשׁוּב to us.
59
190000
5000
אלגנטיות ואנושיות בעבודה שלך, כל זה היה ממש חשוב לנו.
03:40
It was a very highגָבוֹהַ, it was a very impersonalלֹא אִישִׁי time in designלְעַצֵב
60
195000
5000
זה היה מאוד גבוה, זה היה זמן מאוד אימפרסונלי בעיצוב.
03:45
and we wanted to say, the contentתוֹכֶן is what's importantחָשׁוּב,
61
200000
4000
ואנחנו רצינו לומר, התוכן הוא מה שחשוב.
03:49
not the packageחֲבִילָה, not the wrappingלְפָפָה.
62
204000
2000
לא האריזה, לא העטיפה.
03:51
You really have to be journalistsעיתונאים, you have to be inventorsממציאים,
63
206000
3000
אתם ממש צריכים להיות עיתונאים, אתם צריכים להיות ממציאים,
03:54
you have to use your imaginationדִמיוֹן more importantlyחשוב than anything.
64
209000
4000
אתם צריכים להשתמש בדמיון שלכם בחשיבות גדולה יותר מבכל דבר אחר.
03:58
So, the good newsחֲדָשׁוֹת is that I have a dogכֶּלֶב
65
213000
5000
אז החדשות הטובות הן שיש לי כלב
04:03
and, thoughאם כי I don't know if I believe in luckמַזָל --
66
218000
2000
ולמרות שאני לא יודעת אם אני מאמינה במזל-
04:05
I don't know what I believe in, it's a very complicatedמסובך questionשְׁאֵלָה,
67
220000
2000
אני לא יודעת במה אני מאמינה, זו שאלה מאד מסובכת-
04:07
but I do know that before I go away, I crankכַּנֶנֶת his tailזָנָב sevenשֶׁבַע timesפִּי.
68
222000
4000
אבל אני כן יודעת שלפני שאני נוסעת לאיזה שהוא מקום , אני מסובבת את הזנב שלו שבע פעמים.
04:11
So, wheneverבְּכָל פַּעַם he seesרואה a suitcaseמזוודה in the houseבַּיִת,
69
226000
2000
אז בכל פעם שהוא רואה מזוודה בבית,
04:13
because everybody'sשל כולם always, you know, leavingעֲזִיבָה,
70
228000
3000
כי כולם תמיד, אתם יודעים, נוסעים,
04:16
they're always crankingcranking this wonderfulנִפלָא dog'sכלב tailזָנָב,
71
231000
2000
הם תמיד מסובבים את הזנב של הכלב המקסים הזה
04:18
and he runsרץ to the other roomחֶדֶר.
72
233000
2000
והוא בורח לחדר השני.
04:20
But I am ableיכול to make the transitionמַעֲבָר from workingעובד for childrenיְלָדִים and --
73
235000
5000
אבל אני מסוגלת לעשות את המעבר מעבודה לילדים--
04:25
from workingעובד for adultsמבוגרים to childrenיְלָדִים, and back and forthהָלְאָה,
74
240000
3000
ומעבודה למבוגרים- לילדים, וחוזר חלילה,
04:28
because, you know, I can say that I'm immatureלֹא מְפוּתָח,
75
243000
2000
כי, אתם יודעים, אני יכולה להגיד שאני לא בוגרת,
04:30
and in a way, that's trueנָכוֹן.
76
245000
3000
ובמובן מסויים, זה נכון.
04:33
I don't really -- I mean, I could tell you that I didn't understandמבין,
77
248000
4000
אני לא ממש- אני מתכוונת, יכולה לומר לכם שלא הבנתי,
04:38
I'm not proudגאה of it, but I didn't understandמבין
78
253000
2000
אני לא גאה בזה, אבל אני לא הבנתי
04:40
let's say 95 percentאָחוּז of the talksשיחות at this conferenceוְעִידָה.
79
255000
3000
בערך 95 אחוזים מהשיחות בועידה הזאת.
04:43
But I have been takingלְקִיחָה beautifulיפה notesהערות of drawingsשרטוטים
80
258000
2000
אבל איירתי רישומים וציורים יפים
04:45
and I have a gorgeousמאוד יפה onionבצל from Murrayמוריי Gell-Mann'sשל גל-מן talk.
81
260000
3000
ויש לי בצל מדהים מהשיחה של מורי גל-מאן.
04:48
And I have a beautifulיפה pageעמוד of doodlesציורים from Jonathanיונתן Woodham'sשל וודהם talk.
82
263000
4000
ויש לי דף יפה של שרבוטים מהשיחה של ג'ונתן וודהאם.
04:52
So, good things come out of, you know, incomprehensionאי הבנה --
83
267000
3000
כך, שדברים טובים יוצאים, אתם יודעים, מחוסר הבנה
04:55
(Laughterצחוק)
84
270000
2000
(צחוק)
04:57
-- whichאיזה I will do a paintingצִיוּר of, and then it will endסוֹף up in my work.
85
272000
3000
-- שאעשה ציור ממנו, ולאחר מכן הוא ימצא דרכו לעבודתי.
05:00
So, I'm openלִפְתוֹחַ to the possibilitiesאפשרויות of not knowingיוֹדֵעַ
86
275000
4000
לכן, אני פתוחה לאפשרויות של אי הידיעה
05:04
and findingמִמצָא out something newחָדָשׁ.
87
279000
2000
ולגלות משהו חדש.
05:06
So, in writingכְּתִיבָה for childrenיְלָדִים, it seemsנראה simpleפָּשׁוּט, and it is.
88
281000
5000
כך, בכתיבה לילדים, זה נראה פשוט, וזה באמת כך.
05:11
You have to condenseלִדחוֹס a storyכַּתָבָה into 32 pagesדפים, usuallyבְּדֶרֶך כְּלַל.
89
286000
4000
אתה צריך לדחוס סיפור לתוך 32 עמודים, בדרך כלל.
05:15
And what you have to do is, you really have to editלַעֲרוֹך down to what you want to say.
90
290000
3000
ומה שעליך לעשות, אתה באמת צריך לערוך לפי מה שאתה רוצה לומר.
05:18
And hopefullyבתקווה, you're not talkingשִׂיחָה down to kidsילדים
91
293000
3000
ובתקווה, שאתם לא מדברים גבוהה לילדים
05:21
and you're not talkingשִׂיחָה in suchכגון a way that you,
92
296000
2000
ואתם לא מדברים באופן שאתם,
05:23
you know, couldn'tלא יכול standלַעֲמוֹד readingקריאה it after one time.
93
298000
3000
אתם יודעים, לא תוכלו לסבול לקרוא זאת לאחר פעם אחת.
05:26
So, I hopefullyבתקווה am writingכְּתִיבָה, you know,
94
301000
2000
לכן, אני מקווה שאני כותבת, אתם יודעים,
05:28
booksספרים that are good for childrenיְלָדִים and for adultsמבוגרים.
95
303000
2000
ספרים טובים לילדים, ולמבוגרים.
05:30
But the paintingצִיוּר reflectsמשקפת --
96
305000
2000
אבל הציור משקף --
05:32
I don't think differentlyבאופן שונה for childrenיְלָדִים than I do for adultsמבוגרים.
97
307000
2000
אני לא חושבת באופן שונה עבור ילדים מאשר למבוגרים.
05:34
I try to use the sameאותו kindסוג of imaginationדִמיוֹן, the sameאותו kindסוג of whimsyהוּמוֹר מְשׁוּנֶה,
98
309000
3000
אני מנסה להשתמש באותו סוג של דמיון, אותו סוג של גחמנות,
05:37
the sameאותו kindסוג of love of languageשפה.
99
312000
3000
אותו סוג של אהבת השפה.
05:40
So, you know, and I have lots of wonderful-lookingנפלא friendsחברים.
100
315000
4000
כן, אתם יודעים, יש לי המון חברים יפי-מראה.
05:44
This is Andrewאנדרו Gatzגץ, and he walkedהלך in throughדרך the doorדלת and I said,
101
319000
2000
זהו אנדרו גץ, והוא נכנס בדלת, ואמרתי:
05:46
"You! Sitלָשֶׁבֶת down there." You know, I take lots of photosתמונות.
102
321000
2000
"אתה! שב שם." אתם יודעים, אני מצלמת המון תמונות.
05:49
And the Bertoiaברטויה chairכִּסֵא in the backgroundרקע כללי is my favoriteהכי אהוב chairכִּסֵא.
103
324000
2000
וכיסא הברטויה שברקע הוא הכסא המועדף עלי.
05:52
So, I get to put in all of the things that I love.
104
327000
2000
כך, שאני נוטה לשים את כל הדברים שאני אוהבת.
05:55
Hopefullyאני מקווה, a dialogשיח betweenבֵּין adultsמבוגרים and childrenיְלָדִים will happenלִקְרוֹת on manyרב differentשונה levelsרמות,
105
330000
4000
יש לקוות, שדו-שיח בין מבוגרים וילדים יקרה-ברמות שונות רבות,
05:59
and hopefullyבתקווה differentשונה kindsמיני of humorהוּמוֹר will evolveלְהִתְפַּתֵחַ.
106
334000
3000
ואני מקווה שסוג מסויים של הומור יתפתח.
06:03
And the booksספרים are really journalsכתבי עת of my life.
107
338000
2000
והספרים הם באמת יומנים של החיים שלי.
06:05
I never -- I don't like plotsמגרשים.
108
340000
2000
אני מעולם-- אני לא אוהבת סיפורי עלילה.
06:07
I don't know what a plotעלילה meansאומר.
109
342000
2000
אני לא יודעת מה המשמעות של עלילה.
06:09
I can't standלַעֲמוֹד the ideaרַעְיוֹן of anything that startsמתחיל in the beginningהתחלה,
110
344000
3000
אני לא יכולה לסבול את הרעיון של משהו שמתחיל בהתחלה
06:12
you know, beginningהתחלה, middleאֶמצַע and endסוֹף. It really scaresמפחיד me,
111
347000
2000
אתם יודעים, התחלה, אמצע וסוף. זה באמת מבהיל אותי,
06:14
because my life is too randomאַקרַאִי and too confusedמְבוּלבָּל,
112
349000
3000
כי החיים שלי אקראים מדי, ויותר מדי מבולבלים,
06:17
and I enjoyלהנות it that way.
113
352000
1000
ואני נהנית מזה.
06:18
But anywayבכל מקרה, so we were in Veniceונציה,
114
353000
4000
אבל בכל אופן, אז היינו בוונציה,
06:23
and this is our roomחֶדֶר. And I had this dreamחולם
115
358000
2000
וזה החדר שלנו. והיה לי החלום הזה
06:25
that I was wearingלובש this fantasticפַנטַסטִי greenירוק gownשִׂמלָה,
116
360000
2000
שלבשתי שמלה ירוקה מדהימה,
06:27
and I was looking out the windowחַלוֹן,
117
362000
2000
והסתכלתי מהחלון,
06:29
and it was really a beautifulיפה thing.
118
364000
2000
וזה היה באמת דבר יפה.
06:31
And so, I was ableיכול to put that into this storyכַּתָבָה, whichאיזה is an alphabetאלף בית,
119
366000
3000
אז, יכולתי להכניס את זה לתוך הסיפור הזה, שהוא אלפבית,
06:34
and hopefullyבתקווה go on to something elseאַחֵר.
120
369000
3000
בתקווה להמשיך אל משהו אחר.
06:37
The letterמִכְתָב C had other things in it.
121
372000
2000
האות סי היו לה דברים אחרים בתוכה.
06:39
I was fortunateבַּר מַזָל alsoגַם, to meetלִפְגוֹשׁ the man who'sמי זה sittingיְשִׁיבָה on the bedמיטה,
122
374000
3000
היה לי מזל גם, לפגוש את הגבר שיושב על המיטה,
06:42
thoughאם כי I gaveנתן him hairשיער over here and he doesn't have hairשיער.
123
377000
3000
למרות שנתתי לו שיער כאן, ואין לו שיער.
06:45
Well, he has some hairשיער but -- well, he used to have hairשיער.
124
380000
3000
טוב, יש לו איזשהו שיער חלק אבל-- טוב, היו לו פעם שערות.
06:48
And with him, I was ableיכול to do a projectפּרוֹיֶקט that was really fantasticפַנטַסטִי.
125
383000
5000
ואיתו, יכולתי לעשות פרוייקט שהיה נפלא באמת.
06:53
I work for the Newחָדָשׁ Yorkerיורקר, and I do coversכריכות, and 9/11 happenedקרה
126
388000
5000
אני עובדת עבור הניו-יורקר, ואני עושה עמודי שער, וקרה ה-9/11
06:58
and it was, you know, a completeלְהַשְׁלִים and utterמוּחלָט endסוֹף of the worldעוֹלָם as we knewידע it.
127
393000
5000
וזה היה, אתם יודעים, סוף העולם המוחלט לגמרי, כפי שהכרנו אותו.
07:03
And Rickריק and I were on our way to a partyמפלגה in the Bronxברונקס,
128
398000
4000
וריק ואני היינו בדרכנו למסיבה בברונקס,
07:07
and somebodyמִישֶׁהוּ said Bronxistanברונקסיסטאן,
129
402000
2000
,ומישהו אמר ברונקיסטאן
07:09
and somebodyמִישֶׁהוּ said Ferreristanפריריסטן,
130
404000
1000
ומישהו אמר פרריסטאן,
07:10
and we cameבא up with this Newחָדָשׁ Yorkerיורקר coverכיסוי,
131
405000
3000
ויצאנו עם שער הניו יורקר הזה,
07:13
whichאיזה we were ableיכול to -- we didn't know what we were doing.
132
408000
2000
שיכולנו - לא ידענו מה אנחנו עושים.
07:15
We weren'tלא היו tryingמנסה to be funnyמצחיק, we weren'tלא היו tryingמנסה to be --
133
410000
3000
לא ניסינו להיות מצחיקים, לא ניסינו להיות-
07:18
well, we were tryingמנסה to be funnyמצחיק actuallyלמעשה, that's not trueנָכוֹן.
134
413000
2000
ובכן, ניסינו להיות מצחיקים בעצם, זה לא נכון.
07:20
We hopedקיווה we'dלהתחתן be funnyמצחיק, but we didn't know it would be a coverכיסוי,
135
415000
3000
קיווינו שנהיה מצחיקים, אבל לא ידענו שזה יהיה שער,
07:23
and we didn't know that that imageתמונה, at the momentרֶגַע that it happenedקרה,
136
418000
4000
ואנחנו לא ידענו שתמונה זו, ברגע שזה קרה,
07:27
would be something that would be so wonderfulנִפלָא for a lot of people.
137
422000
4000
תהיה משהו כל כך נפלא עבור אנשים רבים.
07:31
And it really becameהפכתי the -- I don't know, you know,
138
426000
2000
והיא באמת הפכה -- אני לא יודעת, אתם יודעים,
07:33
it was one of those momentsרגעים people startedהתחיל laughingצוחק at what was going on.
139
428000
3000
זה היה אחד מאותם רגעים שאנשים התחילו לצחוק על מה שקורה.
07:36
And from, you know, Fattushisפאטושי, to Taxistanמסים to, you know,
140
431000
5000
ומ- אתם יודעים פאטושיס עד טאקיסטאן עד, אתם יודעים,
07:41
for the FashtoonksFashtoonks, Botoxiaבוטוקסיה, Pashminaפשמינה, Khlintunisiaח 'לינטוניסיה, you know,
141
436000
4000
בשביל הפשטונקס, בוטוקסיה, פשמינה, חלינטוניסיה, אתם יודעים,
07:45
we were ableיכול to take the cityעִיר
142
440000
2000
יכולנו לקחת את העיר
07:47
and make funכֵּיף of this completelyלַחֲלוּטִין foreignזָר, who are -- what's going on over here?
143
442000
4000
ולצחוק על הדבר הזר לגמרי הזה, מי הם -- מה קורה כאן?
07:51
Who are these people? What are these tribesשבטים?
144
446000
3000
מי הם האנשים האלה? מה הם השבטים אלה?
07:54
And Davidדוד Remnickרמניק, who was really wonderfulנִפלָא about it,
145
449000
3000
ודייויד רמניק, שהיה נפלא בקשר לזה,
07:57
had one problemבְּעָיָה. He didn't like Alאל Zheimersזיימרס,
146
452000
5000
הייתה לו בעיה אחת. שהוא לא אהב את אל צהימרס,
08:02
because he thought it would insultלְהַעֲלִיב people with Alzheimer'sאלצהיימר.
147
457000
3000
כי הוא חשב שהוא יעליב אנשים עם אלצהיימר.
08:05
But you know, we said, "Davidדוד, who'sמי זה going to know?
148
460000
2000
אבל אתם יודעים, אמרנו, "דייויד, מי יידע?
08:07
They're not."
149
462000
2000
הם לא."
08:09
(Laughterצחוק)
150
464000
2000
(צחוק)
08:11
So it stayedנשאר in, and it was, and, you know, it was a good thing.
151
466000
6000
אז זה נשאר, וזה היה, אתם יודעים, זה היה דבר טוב.
08:19
You know, in the courseקוּרס of my life, I never know what's going to happenלִקְרוֹת
152
474000
3000
אתם יודעים, במהלך חיי, אני אף פעם לא יודעת מה עומד לקרות
08:22
and that's kindסוג of the beautyיוֹפִי partחֵלֶק.
153
477000
2000
וזה סוג של יופי.
08:24
And we were on Capeכַּף Codבַּקָלָה, a placeמקום, obviouslyמובן מאליו, of great inspirationהַשׁרָאָה,
154
479000
4000
והיינו בקייפ קוד, מקום, כמובן, רב השראה,
08:28
and I pickedהרים up this bookסֵפֶר, "The Elementsאלמנטים of Styleסִגְנוֹן," at a yardחָצֵר saleמְכִירָה.
155
483000
4000
והשגתי את הספר זה, "יסודות הסגנון"-במכירת חצר.
08:32
And I didn't -- and I'd never used it in schoolבית ספר,
156
487000
2000
ולא ידעתי -- ומעולם לא השתמשתי בו בבית הספר,
08:34
because I was too busyעסוק writingכְּתִיבָה poemsשירים, and flunkingצונחת out,
157
489000
3000
כי הייתי עסוקה מדי בכתיבת שירים , ובלהיכשל
08:37
and I don't know what, sittingיְשִׁיבָה in cafesבתי קפה.
158
492000
2000
ואני לא יודעת מה, בלשבת בבתי קפה.
08:39
But I pickedהרים it up and I startedהתחיל readingקריאה it and I thought, this bookסֵפֶר is amazingמדהים.
159
494000
3000
אבל לקחתי אותו והתחלתי לקרוא אותו, וחשבתי, ספר זה הוא מדהים.
08:42
I said, people should know about this bookסֵפֶר.
160
497000
3000
אמרתי, אנשים צריכים לדעת על הספר הזה.
08:45
(Laughterצחוק)
161
500000
3000
(צחוק)
08:48
So I decidedהחליט it neededנָחוּץ a fewמְעַטִים -- it neededנָחוּץ a liftמעלית, it neededנָחוּץ a fewמְעַטִים illustrationsאיורים.
162
503000
3000
כך שהחלטתי שנחוצים לו כמה - הוא היה זקוק להעלאה, הוא צריך כמה איורים.
08:51
And basicallyבעיקרון, I calledשקוראים לו the, you know, I convincedמְשׁוּכנָע the Whiteלבן Estateנכס,
163
506000
4000
וכך, התקשרתי, אתם יודעים, שכנעתי את "ווייט אסטייט",
08:55
and what an intersectionהִצטַלְבוּת of like, you know,
164
510000
2000
ואיזה מין מפגש של כמו, אתם יודעים,
08:57
Polishפולני Jewיְהוּדִי, you know, mainרָאשִׁי WASPצרעה familyמִשׁפָּחָה. Here I am, sayingפִּתגָם,
165
512000
6000
יהודי פולני, אתם יודעים, משפחה ווספית חשובה. הנה אני, אומרת:
09:03
I'd like to do something to this bookסֵפֶר.
166
518000
2000
אני רוצה לעשות משהו לספר הזה.
09:05
And they said yes, and they left me completelyלַחֲלוּטִין aloneלבד,
167
520000
2000
והם אמרו כן, ועזבו אותי לנפשי,
09:07
whichאיזה was a gorgeousמאוד יפה, wonderfulנִפלָא thing.
168
522000
3000
מה שהיה דבר נהדר, נפלא.
09:10
And I tookלקח the examplesדוגמאות that they gaveנתן,
169
525000
4000
ולקחתי את הדוגמאות שהם נתנו,
09:14
and just did 56 paintingsציורים, basicallyבעיקרון.
170
529000
2000
וציירתי רק 56 ציורים באופן בסיסי.
09:16
So, this is, I don't know if you can readלקרוא this.
171
531000
2000
אז זהו, אני לא יודעת אם אתם יכולים לקרוא את זה.
09:18
"Well, Susanסוזן, this is a fine messאי סדר you are in."
172
533000
2000
"ובכן, סוזן, הסתבכת כהוגן."
09:20
And when you're dealingעסק with grammarדקדוק,
173
535000
2000
וכאשר אתם עוסקים בדקדוק,
09:22
whichאיזה is, you know, incrediblyבצורה מדהימה dryיָבֵשׁ,
174
537000
2000
שהוא, אתם יודעים, יבש מאוד,
09:24
E.B. Whiteלבן wroteכתבתי suchכגון wonderfulנִפלָא, whimsicalגַחְמָנִי -- and actuallyלמעשה, Strunkשתוי --
175
539000
4000
אי.בי ווייט. כתב כאלה נפלאים משעשעים, ולמעשה, סטראנק -
09:28
and then you come to the rulesכללים and, you know,
176
543000
2000
ולאחר מכן אתה מגיע לכללים ואתם יודעים,
09:30
there are lots of grammarדקדוק things. "Do you mindאכפת me askingשואל a questionשְׁאֵלָה?
177
545000
3000
יש הרבה ענייני דקדוק. "אכפת לכם אם אשאל שאלה?
09:33
Do you mindאכפת my askingשואל a questionשְׁאֵלָה?"
178
548000
3000
אכפת לכם שאשאל שאלה?"
09:36
"Would, could, should, or would, should, could."
179
551000
2000
"יהיה, יוכל, יצטרך, או יהיה, יצטרך, יוכל."
09:38
And "would" is Cocoקוקו Chanel'sשל שאנל loverמְאַהֵב, "should" is Edithאדית Sitwellסיטוול,
180
553000
4000
ו- "יהיה" הוא המאהב של קוקו שאנל, "צריך" הוא אדית סיטוול,
09:42
and "could" is an Augustאוגוסט Sanderמַשׁחֵז subjectנושא.
181
557000
3000
ו"יוכל" הוא נושא של אוגוסט סנדר.
09:45
And, "He noticedשם לב a largeגָדוֹל stainכֶּתֶם in the centerמֶרְכָּז of the rugשָׁטִיחַ."
182
560000
2000
ו"הוא הבחין בכתם גדול במרכז השטיח."
09:47
(Laughterצחוק)
183
562000
2000
(צחוק)
09:49
So, there's a kindסוג of Britishבריטי understatementלשון המעטה, murder-mysteryרצח-מסתורין themeנושא
184
564000
3000
וכך, שיש סוג של לשון המעטה בריטי, נושא של תעלומת רצח
09:52
that I really love very much.
185
567000
2000
את זה אני באמת מאוד אוהבת
09:54
And then, "Be obscureמְעוּרפָּל clearlyבְּבִירוּר! Be wildפְּרָאִי of tongueלָשׁוֹן in a way we can understandמבין."
186
569000
4000
ואז, "להיות מעורפל בבירור! להיות בעל לשון פראית באופן מובן."
09:58
E.B. Whiteלבן wroteכתבתי us a numberמספר of rulesכללים,
187
573000
2000
אי. בי. ווייט כתב לנו מספר כללים,
10:00
whichאיזה can eitherאוֹ paralyzeלְשַׁתֵק you and make you loatheלתעב him
188
575000
2000
שיכולים או לשתק אתכם ולגרום לכם לתעב אותו
10:02
for the restמנוחה of time, or you can ignoreלהתעלם them, whichאיזה I do,
189
577000
5000
ביתר הזמן, או להתעלם מהם, מה שאני עושה,
10:07
or you can, I don't know what, you know, eatלאכול a sandwichכריך.
190
582000
3000
או שאתה יכול, אני לא יודעת מה, אתם יודעים, לאכול כריך.
10:10
So, what I did when I was paintingצִיוּר was I startedהתחיל singingשִׁירָה,
191
585000
3000
אז מה שעשיתי כאשר ציירתי היה שהתחלתי לשיר,
10:13
because I really adoreלְהַעֲרִיץ singingשִׁירָה,
192
588000
2000
כי אני ממש מעריצה שירה,
10:15
and I think that musicמוּסִיקָה is the highestהכי גבוה formטופס of all artאומנות.
193
590000
3000
ואני חושבת שהמוסיקה היא הצורה הגבוהה ביותר מכל האמנויות.
10:18
So, I commissionedהוזמן a wonderfulנִפלָא composerמַלחִין, Nicoניקו Muhlyמוהלי,
194
593000
3000
כך, שהזמנתי מלחין נפלא, ניקו מוהלי,
10:21
who wroteכתבתי nineתֵשַׁע songsשירים usingמבנה יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוני the textטֶקסט,
195
596000
4000
שכתב תשעה שירים תוך שימוש בטקסט,
10:25
and we performedמְבוּצָע this fantasticפַנטַסטִי eveningעֶרֶב of --
196
600000
4000
וביצענו ערב נפלא זה של –
10:29
he wroteכתבתי musicמוּסִיקָה for bothשניהם amateursחובבים and professionalsאנשי מקצוע.
197
604000
3000
הוא כתב מוזיקה הן לחובבנים והן עבור אנשי מקצוע.
10:32
I playedשיחק the clatteringמקרקש teacupכוס תה and the slinkyסלינקי
198
607000
2000
שיחקתי בתפקיד ספל תה מרעיש , וקפיץ צעצוע
10:34
in the mainרָאשִׁי readingקריאה roomחֶדֶר of the Newחָדָשׁ Yorkיורק Publicפּוּמְבֵּי Libraryסִפְרִיָה,
199
609000
3000
בחדר הקריאה הראשי של הספרייה הציבורית של ניו-יורק,
10:37
where you're supposedאמור to be very, very quietשֶׁקֶט,
200
612000
2000
היכן שאתם אמורים להיות מאוד, מאוד שקטים,
10:39
and it was a phenomenallyבצורה פנומנלית wonderfulנִפלָא eventמִקרֶה,
201
614000
2000
וזה היה אירוע נפלא
10:41
whichאיזה we hopefullyבתקווה will do some more.
202
616000
2000
שאנו מקווים להעלות שוב.
10:45
Who knowsיודע? The Newחָדָשׁ Yorkיורק TimesSelectבחרזמן, the op-edאופ אד pageעמוד,
203
620000
4000
מי יודע? הניו יורק טיים סלקט, עמוד מאמר המערכת,
10:49
askedשאל me to do a columnטור, and they said, you can do whateverמה שתגיד you want.
204
624000
3000
בקשו ממני לעשות טור, ואמרו לי: את יכולה לעשות מה שאת רוצה.
10:52
So, onceפַּעַם a monthחוֹדֶשׁ for the last yearשָׁנָה,
205
627000
1000
כן, אחת לחודש במשך השנה האחרונה,
10:53
I've been doing a columnטור calledשקוראים לו "The Principlesעקרונות of Uncertaintyחוסר ודאות,"
206
628000
4000
יצרתי טור בשם "עקרונות אי הוודאות"
10:57
whichאיזה, you know, I don't know who Heisenbergהייזנברג is,
207
632000
2000
אשר, אתם יודעים, אני לא יודעת מי הוא הייזנברג,
10:59
but I know I can throwלזרוק that around now. You know,
208
634000
2000
אבל אני יודעת שאני יכולה לפלוט זאת עכשיו. אתה יודע
11:01
it's the principlesעקרונות of uncertaintyחוסר ודאות, so, you know.
209
636000
3000
אלה העקרונות של חוסר הוודאות, כך, שאתם יודעים.
11:04
I'm going to readלקרוא quicklyבִּמְהִירוּת -- and probablyכנראה I'm going to editלַעֲרוֹך some,
210
639000
3000
אני עומדת לקרוא במהירות-- וכנראה אני עומדת לערוך כמה,
11:07
because I don't have that much time left -- a fewמְעַטִים of the columnsעמודות.
211
642000
3000
כי לא נותר לי הרבה זמן -- טורים אחדים
11:10
And basicallyבעיקרון, I was so, you know, it was so amusingמשעשע,
212
645000
3000
ביסודו של דבר, הייתי כל כך, אתם יודעים, זה היה כל כך משעשע,
11:13
because I said, "Well, how much spaceמֶרחָב do I have?"
213
648000
1000
שאמרתי, "טוב, כמה מקום יש לי?"
11:14
And they said, "Well, you know, it's the Internetאינטרנט."
214
649000
2000
הם אמרו, "טוב, את יודעת, זה האינטרנט."
11:16
And I said, "Yes, but how much spaceמֶרחָב do I have?"
215
651000
2000
ואני, אמרתי, "כן, אבל כמה מקום יש לי?"
11:18
And they said, "It's unlimitedללא הגבלה, it's unlimitedללא הגבלה."
216
653000
2000
והם אמרו, "זה בלתי מוגבל, זה לא מוגבל."
11:20
OK. So, the first one I was very timidנחבא אל הכלים, and I'll beginהתחל.
217
655000
5000
טוב,. כך בראשון הייתי מאוד נבוכה, ואתחיל.
11:25
"How can I tell you everything that is in my heartלֵב?
218
660000
2000
"איך אפשר לספר לכם את כל מה שבלבי?
11:27
Impossibleבלתי אפשרי to beginהתחל. Enoughמספיק. No. Beginהתחל with the haplessאוּמלָל dodoדודו."
219
662000
3000
אי אפשר להתחיל. מספיק. לא. להתחיל עם דודו חסר המזל."
11:30
And I talk about the dodoדודו, and how the dodoדודו becameהפכתי extinctנִכחָד,
220
665000
4000
ואני מדברת על הדודו, כיצד הפך הדודו ליצור נכחד,
11:34
and then I talk about Spinozaשפינוזה.
221
669000
2000
ולאחר מכן אני מדברת על שפינוזה.
11:36
"As the last dodoדודו was dyingגְסִיסָה, Spinozaשפינוזה was looking for a rationalרַצִיוֹנָלִי explanationהֶסבֵּר
222
671000
4000
"כשהדודו האחרון נטה למות, שפינוזה חיפש אחר הסבר רציונלי
11:40
for everything, calledשקוראים לו eudaemoniaאאודמוניה.
223
675000
2000
לכל דבר, מה שנקרא אאודימוניה.
11:42
And then he breathedנשם his last, with lovedאהוב onesיחידות around him,
224
677000
3000
ואז הוא נשם את נשימתו האחרונה, עם כל האהובים עליו מסביבו
11:45
and I know that he had chickenעוף soupמרק alsoגַם, as his last mealארוחה."
225
680000
2000
ואני יודעת שהיה לו גם מרק עוף , כארוחה האחרונה שלו."
11:47
I happenלִקְרוֹת to know it for a factעוּבדָה.
226
682000
2000
במקרה אני יודעת זאת כעובדה.
11:49
And then he diedמת, and there was no more Spinozaשפינוזה. Extinctנִכחָד.
227
684000
3000
לאחר מכן הוא נפטר ולא היה יותר שפינוזה . נכחד.
11:53
And then, we don't have a stuffedמְמוּלָא Spinozaשפינוזה,
228
688000
2000
ואז, אין לנו שפינוזה מפוחלץ,
11:55
but we do have a stuffedמְמוּלָא Pavlov'sשל פבלוב dogכֶּלֶב,
229
690000
2000
אבל יש לנו את הכלב של פבלוב מפוחלץ,
11:57
and I visitedביקר him in the Museumמוּזֵיאוֹן of Hygieneגֵהוּת in Stרחוב. Petersburgפטרבורג, in Russiaרוּסִיָה.
230
692000
4000
וביקרתי אותו במוזיאון ההיגיינה ב סנט פטרבורג, ברוסיה.
12:01
And there he is, with this horribleמַחרִיד electricalחַשׁמַלִי boxקופסא on his rumpעַכּוּז
231
696000
5000
הנה הוא שם, עם הקופסא החשמלית הנוראה על אחוריו
12:06
in this fantasticפַנטַסטִי, decrepitתָשׁוּשׁ palaceאַרְמוֹן.
232
701000
2000
בארמון הפנטסטי הישן הזה.
12:10
"And I think it mustצריך have been a very, very darkאפל day
233
705000
2000
"ולדעתי זה היה כנראה יום שחור מאד
12:12
when the Bolsheviksבולשביקים arrivedהגיע.
234
707000
1000
כשהבולשביקים הגיעו.
12:13
Maybe amongstבֵּין themselvesעצמם they had a fewמְעַטִים good laughsצוחק,
235
708000
2000
אולי בינם לבין עצמם היו להם כמה צחוקים טובים,
12:15
but Stalinסטאלין was a paranoidפרנואידית man, even more than my fatherאַבָּא."
236
710000
4000
אך סטלין היה אדם פרנואיד, אפילו יותר מאבא שלי."
12:19
(Laughterצחוק)
237
714000
1000
(צחוק)
12:20
You don't even know.
238
715000
1000
אתם ממש לא יודעים.
12:21
"And decidedהחליט his topחלק עליון people had to be extinctifiedנכחד."
239
716000
5000
"והחליט שאנשי המעלה של עמו יוכחדו."
12:26
Whichאיזה I think I madeעָשׂוּי up, whichאיזה is a good thing.
240
721000
2000
אשר לדעתי המצאתי, שזה דבר טוב.
12:28
And so, this is a chartטבלה of, you know, just a smallקָטָן chartטבלה,
241
723000
3000
וכך, תרשים, זהו תרשים,אתם יודעים, רק תרשים קטן,
12:31
because the chartטבלה would go on foreverלָנֶצַח of all the people that he killedנהרג.
242
726000
2000
מכיוון שהתרשים ימשיך לנצח עם כל האנשים שהוא הרג.
12:33
So, shotבְּעִיטָה deadמֵת, smackedנחבט over the headרֹאשׁ, you know, thrownנזרק away.
243
728000
4000
אז, נורה למוות, נחבט בראשו, אתם יודעים, הושלך.
12:39
"Nabokov'sשל נבוקוב familyמִשׁפָּחָה fledברח Russiaרוּסִיָה. How could the youngצָעִיר Nabokovנבוקוב,
244
734000
3000
"המשפחה של נבוקוב נמלטה מרוסיה. כיצד יכול היה נבוקוב הצעיר,
12:42
sittingיְשִׁיבָה innocentlyבתמימות and elegantlyבאלגנטיות in a redאָדוֹם chairכִּסֵא,
245
737000
2000
לשבת לו בתום לב ובאלגנטיות על כסא אדום,
12:44
leafingדִפדוּף throughדרך a bookסֵפֶר and butterfliesפרפרים,
246
739000
2000
כשהוא מדפדף בספר ופרפרים,
12:46
imagineלדמיין suchכגון displacementתְזוּזָה, suchכגון lossהֶפסֵד?"
247
741000
3000
דמיינו כזו הסטה, כזה אובדן ?"
12:50
And then I want to tell you that this is a mapמַפָּה.
248
745000
2000
ואז רציתי לספר לכם שזוהי מפה.
12:52
So, "My beautifulיפה mother'sשל אמא familyמִשׁפָּחָה fledברח Russiaרוּסִיָה as well.
249
747000
4000
אז, "המשפחה של אמי היפה נמלטה גם היא מרוסיה.
12:56
Too manyרב pogromsפוגרומים.
250
751000
2000
יותר מדי פוגרומים.
12:58
Leavingעֲזִיבָה the shackצְרִיף, the wildפְּרָאִי blueberryאוּכמָנִית woodsיערות, the geeseאווזים, the Riverנהר Sluchסלוך,
251
753000
3000
השאירו את הבקתה,את שיחי אוכמניות הפרא, את האווזים, את נהר הסלאץ',
13:01
they wentהלך to Palestineפלשתינה and then Americaאמריקה."
252
756000
3000
הם הלכו לפלשתינה ואחר כך לאמריקה."
13:04
And my motherאִמָא drewצייר this mapמַפָּה for me of the Unitedמאוחד Statesמדינות of Americaאמריקה,
253
759000
2000
ואמי ציירה עבורי מפה זו של ארצות הברית של אמריקה,
13:06
and that is my DNAדנ"א over here, because that personאדם who I grewגדל up with
254
761000
9000
וזה הדי.אנ.איי שלי כאן, כי האדם שגדלתי אתו
13:15
had no use for factsעובדות whatsoeverכָּלשֶׁהוּ.
255
770000
2000
לא נזקק לעובדות כלשהן.
13:17
Factsעובדות were actuallyלמעשה banishedגורש from our home.
256
772000
3000
העובדות למעשה גורשו מהבית שלנו.
13:20
And so, if you see that Texasטקסס -- you know, Texasטקסס and Californiaקליפורניה
257
775000
4000
וכך, אם תראו שטקסס - אתם יודעים, טקסס וקליפורניה
13:24
are underתַחַת Canadaקנדה, and that Southדָרוֹם Carolinaקרולינה is on topחלק עליון of Northצָפוֹן Carolinaקרולינה,
258
779000
3000
הם תחת קנדה, ודרום קרוליינה היא מעל צפון קרוליינה,
13:27
this is the home that I grewגדל up in, OK?
259
782000
2000
זהו הבית שבו גדלתי, טוב?
13:29
So, it's a miracleנֵס that I'm here todayהיום.
260
784000
2000
אז זה נס שאני כאן היום.
13:31
But actuallyלמעשה, it's not. It's actuallyלמעשה a wonderfulנִפלָא thing.
261
786000
3000
אבל למעשה, זה לא. למעשה זה דבר נפלא.
13:35
But then she saysאומר Telתל Avivאביב and Leninלנין,
262
790000
2000
אבל אז היא אומרת תל אביב ולנין,
13:37
whichאיזה is the townהעיר they cameבא from, and, "Sorry, the restמנוחה unknownלא ידוע, thank you."
263
792000
3000
שזו העיר שהם באו ממנה, ו"סליחה, השאר לא ידוע, תודה."
13:40
But in her lexiconלֵקסִיקוֹן, "sorry, the restמנוחה unknownלא ידוע, thank you" is
264
795000
2000
אך בלקסיקון שלה, "סליחה, השאר לא ידוע, תודה" הוא
13:42
"sorry, the restמנוחה unknownלא ידוע, go to hellגֵיהִנוֹם,"
265
797000
2000
"סליחה, השאר לא ידוע, לכו לעזאזל"
13:44
because she couldn'tלא יכול careלְטַפֵּל lessפָּחוּת.
266
799000
1000
מכיוון שלא היה אכפת לה.
13:45
(Laughterצחוק)
267
800000
1000
(צחוק)
13:46
"The Impossibilityאִי אֶפְשָׁרוּת of Februaryפברואר"
268
801000
2000
"פברואר הבלתי אפשרי"
13:48
is that February'sפברואר a really wretchedאוּמלָל monthחוֹדֶשׁ in Newחָדָשׁ Yorkיורק
269
803000
3000
מפני שפברואר הוא באמת החודש הכי דפוק בניו יורק
13:51
and the imagesתמונות for me conjureלְהַעֲלוֹת up these really awfulנורא things.
270
806000
3000
והדימויים עבורי מעלים באוב את הדברים הנוראים ממש האלה.
13:54
Well, not so awfulנורא.
271
809000
2000
טוב, לא כל כך נורא.
13:56
I receivedקיבלו a boxקופסא in the mailדוֹאַר and it was wrappedעָטוּף with newspaperעיתון
272
811000
3000
קיבלתי קופסא בדואר שהיתה עטופה בנייר עיתון
13:59
and there was the pictureתְמוּנָה of the man on the newspaperעיתון and he was deadמֵת.
273
814000
4000
והייתה התמונה של האיש על העיתון, והוא היה מת.
14:03
And I say, "I hopeלְקַווֹת he's not really deadמֵת,
274
818000
2000
ואני אומרת, "אני מקווה שהוא לא באמת מת,
14:05
just enjoyingנהנה a refreshingמְרַעֲנֵן lie-downלשכב in the snowשֶׁלֶג,
275
820000
2000
סתם נהנה מרביצה מרעננת בשלג,
14:07
but the captionכּוֹתֶרֶת saysאומר he is deadמֵת."
276
822000
2000
אבל הכיתוב אמר שהוא מת."
14:09
And actuallyלמעשה, he was. I think he's deadמֵת, thoughאם כי I don't know,
277
824000
3000
ולמעשה, הוא היה. אני חושבת שהוא מת, למרות שאני לא יודעת,
14:12
maybe he's not deadמֵת.
278
827000
2000
אולי הוא לא מת.
14:14
"And this womanאִשָׁה leansרזה over in anguishצַעַר, not about that man,
279
829000
2000
"והאישה הזו רוכנת בייסורים, לא בגלל האיש הזה,
14:16
but about all sadעָצוּב things. It happensקורה quiteדַי oftenלעתים קרובות in Februaryפברואר."
280
831000
4000
אלא בגלל כל הדברים העצובים. זה קורה לעתים קרובות בחודש פברואר."
14:21
There's consolingמנחמת.
281
836000
2000
יש נחמה.
14:23
This man is angryכּוֹעֵס because somebodyמִישֶׁהוּ threwזרק onionsבצלים all over the staircaseגרם מדרגות,
282
838000
4000
האיש הזה כועס כי מישהו השליך בצלים על כל המדרגות,
14:27
and basicallyבעיקרון -- you know, I guessלְנַחֵשׁ onionsבצלים are a themeנושא here.
283
842000
3000
ולמעשה – אתם יודעים, אני מניחה שבצלים הם נושא כאן.
14:30
And he saysאומר, "It is impossibleבלתי אפשרי not to lieשקר.
284
845000
2000
והוא אומר, "זה בלתי אפשרי לא לשקר.
14:32
It is Februaryפברואר and not lyingשֶׁקֶר is impossibleבלתי אפשרי."
285
847000
2000
זה פברואר, ולא לשקר זה בלתי אפשרי."
14:34
And I really spendלְבַלוֹת a lot of time wonderingתוהה,
286
849000
2000
ובאמת, אני מבלה המון זמן בתהייה,
14:36
how much truthאֶמֶת do we tell?
287
851000
2000
כמה אמת אנחנו מספרים?
14:38
What is it that we're actuallyלמעשה -- what storyכַּתָבָה are we actuallyלמעשה tellingאומר?
288
853000
3000
מה אנחנו למעשה - איזה סיפור אנחנו מספרים בעצם?
14:41
How do we know when we are ourselvesבְּעָצמֵנוּ?
289
856000
2000
איך אנחנו יודעים מתי אנחנו עצמנו?
14:43
How do we actuallyלמעשה know that these sentencesמשפטים comingמגיע out of our mouthsפיות
290
858000
3000
איך אנחנו בעצם יודעים שמשפטים אלה שיוצאים מפינו
14:46
are realאמיתי storiesסיפורים, you know, are realאמיתי sentencesמשפטים?
291
861000
2000
הם סיפורים אמיתיים, אתם יודעים, הם משפטים אמיתיים?
14:48
Or are they fakeמְזוּיָף sentencesמשפטים that we think we oughtצריך to be sayingפִּתגָם?
292
863000
3000
או האם אלה משפטים מזויפים שאנחנו חושבים שעלינו לומר?
14:51
I'm going to quicklyבִּמְהִירוּת go throughדרך this.
293
866000
2000
אני עומדת לעבור במהירות דרך זה.
14:54
A quoteציטוט by Bertrandברטרנד Russellראסל,
294
869000
2000
ציטוט של ברטראנד ראסל,
14:56
"All the laborעבודה of all the agesהגילאים, all the devotionמְסִירוּת, all the inspirationהַשׁרָאָה,
295
871000
4000
"כל העבודה של כל הזמנים, כל המסירות, כל ההשראה,
15:00
all the noondayללא שם: היום brightnessבְּהִירוּת of humanבן אנוש geniusגָאוֹן
296
875000
3000
כל בהירות הצהריים של גאונות אנושית
15:03
are destinedמְיוּעָד to extinctionהַכחָדָה.
297
878000
2000
נועדו להיכחד."
15:05
So now, my friendsחברים, if that is trueנָכוֹן,
298
880000
2000
כך, עתה, חברים, אם זה נכון,
15:07
and it is trueנָכוֹן, what is the pointנְקוּדָה?"
299
882000
3000
וזה נכון, אז מה הטעם?"
15:10
A complicatedמסובך questionשְׁאֵלָה.
300
885000
1000
שאלה מסובכת.
15:11
And so, you know, I talk to my friendsחברים
301
886000
3000
אז, אתם יודעים, אני מדברת עם החברים שלי
15:14
and I go to playsמחזות where they're singingשִׁירָה Russianרוּסִי songsשירים.
302
889000
3000
ואני הולכת למחזות שבו הם שרים שירים רוסיים.
15:17
Oh my God, you know what?
303
892000
2000
הו אלוהים, אתם יודעים מה?
15:19
Could we have -- no, we don't have time.
304
894000
2000
אילו היתה לנו – לא, אין לנו זמן.
15:21
I tapedמודבק my auntדוֹדָה. I tapedמודבק my auntדוֹדָה singingשִׁירָה a songשִׁיר in Russianרוּסִי from the --
305
896000
2000
אני הקלטתי דודה שלי. אני הקלטתי דודה שלי שרה שיר ברוסית מ –-
15:23
you know, could we have it for a secondשְׁנִיָה?
306
898000
3000
אתם יודעים, אפשר להשמיע לנו אותו לרגע?
15:26
Do you have that?
307
901000
2000
האם יש לך אותו?
15:28
(Musicמוּסִיקָה)
308
903000
18000
(מוזיקה)
15:47
OK. I tapedמודבק my -- my auntדוֹדָה used to swimלשחות in the oceanאוקיינוס
309
922000
3000
טוב. אני הקלטתי את - דודה שלי נהגה לשחות באוקיינוס
15:50
everyכֹּל day of the yearשָׁנָה untilעד she was about 85.
310
925000
5000
כל יום בשנה עד גיל 85.
15:57
So -- and that's a songשִׁיר about how everybody'sשל כולם miserableאוּמלָל
311
932000
2000
כך - וזה היה שיר על איך שכולם אומללים
15:59
because, you know, we're from Russiaרוּסִיָה.
312
934000
2000
כי, אתם יודעים, אנחנו מרוסיה.
16:01
(Laughterצחוק)
313
936000
1000
(צחוק)
16:02
I wentהלך to visitלְבַקֵר Kittyחתלתול Carlisleקרלייל Hartהארט, and she is 96,
314
937000
2000
הלכתי לבקר את קיטי קארליסל הארט, והיא בת 96,
16:04
and when I broughtהביא her a copyעותק of "The Elementsאלמנטים of Styleסִגְנוֹן,"
315
939000
3000
וכאשר הבאתי לה עותק של "יסודות הסגנון"
16:07
she said she would treasureאוֹצָר it.
316
942000
2000
היא אמרה שהיא תנצור אותו.
16:09
And then I said -- oh, and she was talkingשִׂיחָה about Mossאֵזוֹב Hartהארט, and I said,
317
944000
2000
ואז אמרתי - הו, והיא דיברה על מוס הרט, ואמרתי,
16:11
"When you metנפגש him, you knewידע it was him."
318
946000
2000
"כשפגשת אותו, האם ידעת שזה הוא."
16:13
And she said, "I knewידע it was he."
319
948000
1000
והיא אמרה, "ידעתי שזה היה הוא."
16:14
(Laughterצחוק)
320
949000
3000
(צחוק)
16:17
So, I was the one who should have keptשמר the bookסֵפֶר, but it was a really wonderfulנִפלָא momentרֶגַע.
321
952000
3000
כך, אני הייתי מי שהיתה צריכה להחזיק בספר, אבל זה באמת היה רגע נפלא.
16:20
And she datedמְיוּשָׁן Georgeג 'ורג' Gershwinגרשווין, so, you know, get out.
322
955000
3000
והיא יצאה עם ג'ורג ' גרשווין, כך, שאתם יודעים, לצאת.
16:23
Gershwinגרשווין diedמת at the ageגיל of 38.
323
958000
3000
גרשווין מת בגיל 38.
16:26
He's buriedקבור in the sameאותו cemeteryבֵּית קְבָרוֹת as my husbandבַּעַל.
324
961000
3000
הוא קבור באותו בית קברות כמו בעלי.
16:29
I don't want to talk about that now.
325
964000
2000
אני לא רוצה לדבר על זה כעת.
16:31
I do want to talk -- the absoluteמוּחלָט icingזיגוג on this cemeteryבֵּית קְבָרוֹת cakeעוגה
326
966000
2000
אני רוצה לדבר - הזיגוג המושלם על עוגת בית הקברות
16:33
is the Barriciniבריצ'יני familyמִשׁפָּחָה mausoleumמַאוּזוֹלֵאוֹן nearbyסָמוּך.
327
968000
3000
הוא המאוזוליאום של משפחת באריצ'יני בקרבת מקום.
16:36
I think the Barriciniבריצ'יני familyמִשׁפָּחָה should openלִפְתוֹחַ a storeחֲנוּת there and sellמכירה chocolateשׁוֹקוֹלַד.
328
971000
3000
אני חושבת שמשפחת באריצ'יני צריכה לפתוח חנות ולמכור שוקולד.
16:39
(Laughterצחוק)
329
974000
1000
(צחוק)
16:40
And I would like to runלָרוּץ it for them.
330
975000
1000
והייתי רוצה לנהל אותה עבורם.
16:41
And I wentהלך to visitלְבַקֵר Louiseלואיז Bourgeoiseבורגנות,
331
976000
2000
והלכתי לבקר את לואיז בורג'ואז,
16:43
who'sמי זה alsoגַם still workingעובד, and I lookedהביט at her sinkכִּיוֹר,
332
978000
2000
שעובדת עדיין, והסתכלתי על הכיור שלה,
16:45
whichאיזה is really amazingמדהים, and left.
333
980000
2000
שהוא באמת מדהים, ועזבתי.
16:47
And then I photographתַצלוּם and do a paintingצִיוּר of a sofaסַפָּה on the streetרְחוֹב.
334
982000
3000
ואז צילמתי וציירתי ציור של ספה ברחוב.
16:50
And a womanאִשָׁה who livesחיים on our streetרְחוֹב, Lolitaלוליטה.
335
985000
3000
ואישה שחיה ברחוב שלנו, לוליטה.
16:53
And then I go and have some teaתה.
336
988000
2000
ולאחר מכן אני הולכת ושותה תה.
16:55
And then my Auntדוֹדָה Francesפרנסס diesמת, and before she diedמת,
337
990000
3000
ואז דודתי פרנסס מתה, ולפני מותה,
16:58
she triedניסה to payלְשַׁלֵם with Sweet'NSweet'N Lowנָמוּך packetsמנות for her bagelכַּעַך.
338
993000
3000
היא ניסתה לשלם עם חבילות סוויט אנד לו עבור הבייגל שלה.
17:01
(Laughterצחוק)
339
996000
2000
(צחוק)
17:03
And I wonderפֶּלֶא what the pointנְקוּדָה is and then I know, and I see
340
998000
2000
ואני תוהה מה העניין ולאחר מכן אני יודעת ואני רואה
17:05
that HyHy Meyerowitzמאירוביץ, Rickריק Meyerowitz'sשל מירוביץ fatherאַבָּא,
341
1000000
2000
שהי מאירוביץ, אביו של ריק מאירוביץ,
17:07
a dry-cleaningניקוי יבש supplyלְסַפֵּק salesmanאיש מכירות from the Bronxברונקס,
342
1002000
2000
סוכן של ניקוי יבש מהברונקס,
17:09
wonזכית the Charlieצ'רלי Chaplinצ'פלין look-alikeנראה דומה contestתַחֲרוּת in 1931.
343
1004000
4000
זכה ב-1931 בתחרות הדמיון לצ'רלי צ'פלין.
17:14
That's actuallyלמעשה HyHy.
344
1009000
2000
זהו למעשה הי.
17:16
And I look at a beautifulיפה bowlקְעָרָה of fruitפרי,
345
1011000
2000
ואני מסתכלת על קערת פירות יפה,
17:19
and I look at a dressשמלה that I sewedתפור for friendsחברים of mineשלי.
346
1014000
3000
ואני מסתכלת על שמלה שתפרתי לחברים שלי.
17:22
And it saysאומר, "IchIch habeהיי genugגנוג," whichאיזה is a Bachבאך cantataקנטטה,
347
1017000
2000
והיא אומרת,"איש הבה גינוג"," שזו קנטטה של באך,
17:24
whichאיזה I onceפַּעַם thought meantהתכוון "I've had it, I can't take it anymoreיותר,
348
1019000
3000
שחשבתי פעם שפירושה "הספיק לי,אני לא יכולה לסבול את זה יותר,.
17:27
give me a breakלשבור," but I was wrongלא בסדר.
349
1022000
3000
תרדו ממני", אבל טעיתי.
17:30
It meansאומר "I have enoughמספיק." And that is utterlyלגמרי trueנָכוֹן.
350
1025000
3000
משמעות הדבר היא "יש לי מספיק." וזה נכון לחלוטין.
17:33
I happenלִקְרוֹת to be aliveבחיים, endסוֹף of discussionדִיוּן. Thank you.
351
1028000
2000
במקרה אני בחיים, סוף הדיון. תודה.
17:35
(Applauseתְשׁוּאוֹת)
352
1030000
3000
(מחיאות כפיים)
Translated by zeeva Livshitz
Reviewed by Ido Dekkers

▲Back to top

ABOUT THE SPEAKER
Maira Kalman - Illustrator, author
Maira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times.

Why you should listen

Children know Maira Kalman for her series of Max storybooks, adults for her New Yorker covers and the gotta-have-it illustrated version of the Elements of Style -- simple proof that her sensibility blends a childlike delight with a grownup's wry take on the world.

With her husband, the legendary designer and art director Tibor Kalman, Maira spent several decades designing objets and assembling books like (un)FASHION. But after Tibor's untimely death in 1999, Maira herself became a cultural force. Her colorful, faux-naif illustrations -- and her very perspective -- tap a desire in all of us to look at the world the way she does.

Her latest book, The Principles of Uncertainty, is perhaps the most complete expression of Maira's worldview. Based on a monthly blog she kept for the New York Times website for one year, it is filled with carefully observed moments and briskly captured thoughts, an omnivore's view of life in the modern world.

More profile about the speaker
Maira Kalman | Speaker | TED.com