Oskar Eustis: Why theater is essential to democracy
אוסקר יוסטיס: מדוע התיאטרון חיוני לדמוקרטיה?
As the artistic director of New York's legendary Public Theater, Oskar Eustis nurtures new, groundbreaking works that shift the cultural conversation. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
art form of democracy,
כי שתיהן נולדו באותה העיר.
they were born in the same city.
נולד רעיון הדמוקרטיה המערבית.
דמוקרטיה חלקית ופגומה מאד,
מהסכמת הנשלטים,
from the consent of the governed,
from below to above,
לפי המסופר, שמו ת'ספיס -
legend has it, somebody named Thespis --
the Festival of Dionysus gathered
ליד האקרופוליס,
they would watch dancing,
as part of the Festival of Dionysus.
למה שקורה כרגע:
what's happening right now:
כסמכות יחידה,
וסופגים את מה שיש לי לומר.
and you are receiving what I have to say.
אולי לדעתכם אני שוטה בלתי-נסבל,
you may think I'm an insufferable fool,
בתוך ראשכם.
taking place inside your own head.
instead of me talking to you --
שנמצא איתי על הבמה?
onstage with me?
כבר אין לי בעלות על האמת;
I'm not the possessor of truth;
גם למישהו האחר יש דעה,
הוא לא מסכים איתי.
conflict -- they disagree with me.
two points of view.
שהאמת יכולה לנבוע
is that the truth can only emerge
בין נקודות השקפה שונות.
of different points of view.
בעלות עליה.
חייב להאמין בכך.
you have to believe that.
הוא אוטוקרט
you're an autocrat
מוביל אל האמת.
points of views leads to the truth.
להישען לאחור ולהקשיב לי.
and listen to me.
to me as a character.
לעשות שינוי במוח
to switch your mind
של הדובר השני.
to the other person talking.
מהתנגשות בין רעיונות שונים,
from the collision of different ideas
for democratic citizenship.
שכאשר אתם הולכים לסרט,
that when you go to the movies,
והוא ריק, אתם שמחים,
and if it's empty, you're delighted,
ביניכם לבין הסרט.
between you and the movie.
להרים רגליים על המושב שלפניכם,
over the top of the stadium seats,
והאולם חצי מלא -
the collective experience
לעצור את הנשימה ביחד
holding your breath together
as an individual consumer,
שאתם חלק משלם,
of yourself as part of a whole,
של האמנות שלי.
ג'ו פאפ החליט
Joe Papp decided
בארצות הברית של אמריקה,
everybody in the United States of America,
to try to deliver on that promise.
של "שייקספיר בפארק".
מבוססים על רעיון פשוט מאד,
is based on a very simple idea,
the best art that we can produce,
והם שייכים לכולם,
and belong to everybody,
שאנו יכולים לספק חינם.
we can provide for free.
after he figured that out,
circle was not complete
רק את הקלסיקות.
ליצור קלסיקות משלהם
create their own classics
בעיר התחתית, באסטור פלייס,
downtown on Astor Place,
היה הבכורה העולמית של "שיער".
was the world premiere of "Hair."
שלא היה שייקספיר.
that wasn't Shakespeare.
כאילו שמר פאפ לקח מטאטא,
that it was as if Mr. Papp took a broom
from the East Village streets
עד כדי כך הוא התגאה בזה.
he was so proud of it.
(מחיאות כפיים)
בשנים הבאות עם הצגות נפלאות
the next years with amazing shows like
ששקלו התאבדות/כשדי בקשת שבענן",
Suicide / When the Rainbow Is Enuf,"
שעולה בדעתי -
example I can think of:
בקשר למשבר האיידס,
about the AIDS crisis,
that play in 1985,
ב"ניו-יורק טיימס"
in the New York Times
בארבע השנים שלפני כן.
in the previous four years.
את השיח סביב האיידס
the dialogue about AIDS
וכך גם ג'ו, בכך שהפיק אותו.
את העבודה
on Tony Kushner's "Angels in America,"
and along with "Normal Heart,"
יחד עם "הלב הרגיל",
was actually shifting,
כאדם גאה בארה"ב.
in the United States.
בתיאטרון הציבורי ב-2005,
at the Public in 2005,
נובעת מהצלחתנו,
was a victim of our own success,
כתכנית נגישה,
had been founded as a program for access,
הכי קשים להשגה בעיר ניו-יורק.
to get in New York City.
כדי להשיג כרטיסים אלה.
to get those tickets.
בכלל לא שקלו ללכת אליהם.
98 percent of the population
לבתי מחסה לדרי-רחוב,
to homeless shelters,
and Westchester County.
משהו שכבר ידענו בתוכנו:
that we knew intuitively:
עז כמו הצורך שלהם לאכול
is as powerful as their desire for food
ואנו המשכנו אותה.
and we've continued it.
שהבנו שאיננו מצליחים לחצות,
that we realized we weren't crossing,
ממצרך, מאובייקט,
from being a commodity, an object,
of the amazing Lear deBessonet,
תהלוכות שייקספיריות מוסיקליות עצומות,
musical pageants,
actors and musicians
and domestic workers
and recently incarcerated prisoners,
אינו נחלתם של מעטים:
that artistry is not something
in being a human being.
בחיינו יותר מאחרים.
a lot more of our lives practicing it.
את סיפור ייסודה של הארץ הזאת
of the foundational story of this country
שהיה מהגר יתום וממזר
Father who was a bastard immigrant orphan
את מה שעשה שייקספיר.
את שפתו של העם,
the language of the people,
who spoke the language.
באנשים שחורי וחומי עור,
with a cast of black and brown people,
למען ארצות הברית,
for the United States,
של הארץ הזאת,
החלום האמריקני.
of the American Dream.
בי ובקהל שלנו,
a wave of patriotism in me
is proving to be insatiable.
ובכך אסיים,
and it's where I want to end,
I want to talk about.
שסגן הנשיא הנבחר, פנס,
that Vice President-elect Pence
קראו לעברו קריאות בוז.
some of my fellow New Yorkers booed him.
היה הצהרה מכובדת מאד,
respectful statement from the stage,
האזין לה,
listened to it,
of outrage, a tweetstorm,
סערת ציוצים,
התייחסנו אליו בחוסר-כבוד.
we had treated him with disrespect.
we're getting something wrong here.
אנו טועים כאן במשהו.
this boycott petition,
"Hamilton" anyway.
to a city near them.
they couldn't afford a ticket,
הם לא מקושרים מספיק
they didn't have the connections
של הבחירות בארה"ב,
electoral map of the United States,
התרבותיים העיקריים,"
cultural institutions,"
הייתם מאמינים לי.
כמו הכלכלה,
exactly what the economy,
כמו הטכנולוגיה,
what technology has done,
לחלק גדול מהארץ הזאת.
on a large part of the country.
מוכרחים להמשיך.
it has to keep going.
זוכה ה"פוליצר" של לין נוטג', "זיעה".
Pulitzer Prize-winning play "Sweat."
הביאו אותה לכתוב מחזה זה
led her to write this play
of Pennsylvania:
לסיבוב הופעות
and we're touring it
ארגונים קהילתיים שם, כדי להבטיח
organizations there to try and make sure
אליהם יש לנו עניין להגיע,
that we're trying to reach,
to listen to them back
הגיעה הנה גם בשבילכם."
is here for you, too."
שאיננו יודעים מהו תפקידנו.
that we don't know what our job is.
של האמנות שלנו.
as 'twere, a mirror to nature;
מול עיני אמריקה חזיון
a vision to America
מי כל אחת ואחד מאיתנו,
who all of us are individually,
לקהילתיות שעלינו להוות,
the commonality that we need to be,
ככל שנוכל.
as well as we can.
ABOUT THE SPEAKER
Oskar Eustis - Theater directorAs the artistic director of New York's legendary Public Theater, Oskar Eustis nurtures new, groundbreaking works that shift the cultural conversation.
Why you should listen
Throughout his career, Oskar Eustis has been dedicated to the development of new plays and the classics as a director, dramaturg and producer. Among the plays he's helped bring into being, you can count Angels in America, the Tony-winning Hamilton and Fun Home, with more new work constantly on the bubble. Throughout his career, he has also produced and directed Shakespeare in venues around the US, from prisons to Broadway, including The Public's 2017 free Shakespeare in the Park staging of Julius Ceasar that generated a national conversation.
Eustis has also directed the world premieres of plays by Philip Kan Gotanda, David Henry Hwang, Emily Mann, Suzan-Lori Parks, Ellen McLaughlin and Eduardo Machado, among many others. He's a professor of dramatic writing and arts and public policy at New York University and has held professorships at UCLA, Middlebury College and Brown University, where he founded and chaired the Trinity Rep/Brown University consortium for professional theater training. He has been Artistic Director of The Public Theater in New York since 2005.
Oskar Eustis | Speaker | TED.com