TED2007
Maira Kalman: The illustrated woman
מיירה קלמן, האישה המאויירת
Filmed:
Readability: 3.2
805,010 views
הסופרת והמאיירת מיירה קלמן מדברת על חייה ועבודתה, מהשערים ל"ניו יורקר" ועד ספריה לילדים ולמבוגרים. היא נפלאה, הן נבונה והן מוזרה להפליא בחיים האמיתיים בדיוק כמו על הנייר.
Maira Kalman - Illustrator, author
Maira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times. Full bio
Maira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
00:25
What I am always thinking about
0
0
3000
הדבר שאני תמיד חושבת עליו
00:28
is what this session is about, which is called simplicity.
1
3000
4000
הוא על מה המפגש, הזה שנקרא פשטות.
00:32
And almost, I would almost call it being simple-minded,
2
7000
4000
וכמעט, שהייתי קוראת לזה להיות חסר תחכום
00:36
but in the best sense of the word.
3
11000
2000
אבל במובן הכי טוב של מילה.
00:38
I'm trying to figure out two very simple things:
4
13000
3000
אני מנסה להבין שני דברים פשוטים:
00:42
how to live and how to die, period.
5
17000
2000
איך לחיות ואיך למות, נקודה.
00:44
That's all I'm trying to do, all day long.
6
19000
2000
זה כל מה שאני מנסה לעשות, כל היום כולו.
00:46
And I'm also trying to have some meals, and have some snacks,
7
21000
3000
ואני גם מנסה לאכול כמה ארוחות ולנשנש קצת
00:49
and, you know, and yell at my children, and do all the normal things
8
24000
4000
ו- אתם יודעים, לצרוח על הילדים שלי ולעשות את כל הדברים הרגילים
00:53
that keep you grounded.
9
28000
2000
שששומרים עליך מקורקע.
00:56
So, I was fortunate enough to be born a very dreamy child.
10
31000
7000
אז היה לי די מזל להיוולד ילדה חולמנית.
01:03
My older sister was busy torturing my parents,
11
38000
4000
אחותי הגדולה היתה עסוקה בלענות את ההורים שלי
01:07
and they were busy torturing her.
12
42000
2000
והם היו עסוקים בלאמלל אותה.
01:09
I was lucky enough to be completely ignored,
13
44000
3000
ולמזלי כולם התעלמו ממני-
01:12
which is a fabulous thing, actually, I want to tell you.
14
47000
2000
מה שהיה דבר נפלא, באמת. האמינו לי.
01:14
So, I was able to completely daydream my way through my life.
15
49000
4000
אז יכולתי לחלום בהקיץ לאורך חיי.
01:20
And I finally daydreamed my way into NYU, at a very good time, in 1967,
16
55000
6000
ולבסוף חלמתי בהקיץ את חיי אל תוך אוניברסיטת ניו יורק, בזמן טוב מאד ב-1967,
01:27
where I met a man who was trying to blow up the math building of NYU.
17
62000
5000
שם פגשתי בחור שניסה לפוצץ את בניין המתמטיקה של NYU.
01:33
And I was writing terrible poetry and knitting sweaters for him.
18
68000
4000
ואני עסקתי בכתיבת שירה גרועה וסרגתי לו סוודרים.
01:37
And feminists hated us, and the whole thing was wretched
19
72000
5000
והפמיניסטיות שנאו אותנו, וכל העניין היה עלוב
01:42
from beginning to end.
20
77000
2000
מהתחלה ועד הסוף.
01:44
But I kept writing bad poetry, and he didn't blow up the math building,
21
79000
4000
אבל אני המשכתי לכתוב שירה גרועה והוא לא פוצץ את בניין המתמטיקה.
01:48
but he went to Cuba.
22
83000
1000
אבל הוא נסע לקובה.
01:49
But I gave him the money, because I was from Riverdale
23
84000
2000
אבל נתתי לו את הכסף, בגלל שהייתי מריברדייל
01:51
so I had more money than he did.
24
86000
2000
כך שהיה לי יותר כסף ממה שהיה לו.
01:53
(Laughter)
25
88000
1000
(צחוק)
01:54
And that was a good thing to help, you know, the cause.
26
89000
3000
וזה היה דבר טוב לעזור ל- אתם יודעים, המטרה.
01:58
But, then he came back, and things happened,
27
93000
4000
אבל, אז הוא חזר, ודברים קרו
02:02
and I decided I really hated my writing,
28
97000
3000
והחלטתי שאני ממש שונאת את הכתיבה שלי,
02:05
that it was awful, awful, purple prose.
29
100000
4000
שזו היתה פרוזה נוראה ומצועצעת, פשוט נוראה.
02:09
And I decided that I wanted to tell --
30
104000
2000
והחלטתי שאני רוצה לספר,
02:11
but I still wanted to tell a narrative story
31
106000
2000
אבל עדיין רציתי לספר סיפור עלילה
02:13
and I still wanted to tell my stories.
32
108000
2000
ועדיין רציתי לספר את הסיפורים שלי.
02:15
So I decided that I would start to draw. How hard could that be?
33
110000
3000
כך שהחלטתי שאתחיל לצייר. כמה קשה זה כבר יכול להיות?
02:18
And so what happened was that I started
34
113000
5000
ומה שקרה זה שהתחלתי
02:23
just becoming an editorial illustrator through, you know,
35
118000
3000
פשוט להפוך למאיירת עריכה, אתם יודעים,
02:26
sheer whatever, sheer ignorance.
36
121000
3000
לגמרי משהו, לגמרי מתוך בורות.
02:29
And we started a studio.
37
124000
2000
ופתחנו סטודיו-
02:31
Well, Tibor really started the studio, called M&Co.
38
126000
2000
טוב, טיבור למעשה ייסד את הסטודיו, שנקרא אם אנד קומפני.
02:33
And the premise of M&Co was, we don't know anything,
39
128000
4000
והנחת היסוד של אם אנד קו היתה, שאנחנו לא יודעים כלום
02:37
but that's all right, we're going to do it anyway.
40
132000
2000
אבל זה בסדר, כי נעשה את זה בכל מקרה.
02:39
And as a matter of fact, it's better not to know anything,
41
134000
2000
ולמעשה, עדיף לא לדעת כלום,
02:41
because if you know too much, you're stymied.
42
136000
3000
כי אם אתה יודע יותר מדי זה מתסכל.
02:44
So, the premise in the studio was,
43
139000
3000
אז הנחת היסוד בסטודיו היתה
02:47
there are no boundaries, there is no fear.
44
142000
3000
שאין שום גבולות, אין שום פחד.
02:50
And I -- and my full-time job, I landed the best job on Earth,
45
145000
3000
ואני - והעבודה שלי במשרה מלאה , נקלעתי לעבודה הכי טובה בעולם,
02:53
was to daydream, and to actually come up with absurd ideas
46
148000
5000
היתה לחלום בהקיץ, ולהמציא רעיונות אבסורדיים
02:58
that -- fortunately, there were enough people there,
47
153000
2000
ש--למרבה המזל, היו שם מספיק אנשים
03:00
and it was a team, it was a collective,
48
155000
2000
וזה היה צוות, זאת היתה קבוצה
03:02
it was not just me coming up with crazy ideas.
49
157000
2000
זה לא הייתי רק אני שממציאה רעיונות מטורפים.
03:04
But the point was that I was there as myself, as a dreamer.
50
159000
5000
אבל הקטע היה שהייתי שם כעצמי, כחולמת.
03:09
And so some of the things -- I mean, it was a long history of M&Co,
51
164000
3000
וכך שחלק מהדברים-- כלומר, זאת היתה היסטוריה ארוכה של אם אנד קומפני,
03:12
and clearly we also needed to make some money,
52
167000
4000
וכמובן שהיינו צריכים להרוויח קצת כסף,
03:16
so we decided we would create a series of products.
53
171000
4000
כך שהחלטנו ליצור סדרה של מוצרים.
03:20
And some of the watches there,
54
175000
3000
וחלק מהשעונים שם,
03:23
attempting to be beautiful and humorous --
55
178000
2000
שניסו להיות יפים ומצחיקים,
03:25
maybe not attempting, hopefully succeeding.
56
180000
3000
אולי לא רק ניסו, אולי אפילו הצליחו,
03:28
That to be able to talk about content,
57
183000
3000
שלהיות מסוגל לדבר על תוכן,
03:31
to break apart what you normally expect, to use humor and surprise,
58
186000
4000
להזיז הצידה את מה שאתה מצפה לו בדרך כלל, להשתמש בהומור והפתעה,
03:35
elegance and humanity in your work was really important to us.
59
190000
5000
אלגנטיות ואנושיות בעבודה שלך, כל זה היה ממש חשוב לנו.
03:40
It was a very high, it was a very impersonal time in design
60
195000
5000
זה היה מאוד גבוה, זה היה זמן מאוד אימפרסונלי בעיצוב.
03:45
and we wanted to say, the content is what's important,
61
200000
4000
ואנחנו רצינו לומר, התוכן הוא מה שחשוב.
03:49
not the package, not the wrapping.
62
204000
2000
לא האריזה, לא העטיפה.
03:51
You really have to be journalists, you have to be inventors,
63
206000
3000
אתם ממש צריכים להיות עיתונאים, אתם צריכים להיות ממציאים,
03:54
you have to use your imagination more importantly than anything.
64
209000
4000
אתם צריכים להשתמש בדמיון שלכם בחשיבות גדולה יותר מבכל דבר אחר.
03:58
So, the good news is that I have a dog
65
213000
5000
אז החדשות הטובות הן שיש לי כלב
04:03
and, though I don't know if I believe in luck --
66
218000
2000
ולמרות שאני לא יודעת אם אני מאמינה במזל-
04:05
I don't know what I believe in, it's a very complicated question,
67
220000
2000
אני לא יודעת במה אני מאמינה, זו שאלה מאד מסובכת-
04:07
but I do know that before I go away, I crank his tail seven times.
68
222000
4000
אבל אני כן יודעת שלפני שאני נוסעת לאיזה שהוא מקום , אני מסובבת את הזנב שלו שבע פעמים.
04:11
So, whenever he sees a suitcase in the house,
69
226000
2000
אז בכל פעם שהוא רואה מזוודה בבית,
04:13
because everybody's always, you know, leaving,
70
228000
3000
כי כולם תמיד, אתם יודעים, נוסעים,
04:16
they're always cranking this wonderful dog's tail,
71
231000
2000
הם תמיד מסובבים את הזנב של הכלב המקסים הזה
04:18
and he runs to the other room.
72
233000
2000
והוא בורח לחדר השני.
04:20
But I am able to make the transition from working for children and --
73
235000
5000
אבל אני מסוגלת לעשות את המעבר מעבודה לילדים--
04:25
from working for adults to children, and back and forth,
74
240000
3000
ומעבודה למבוגרים- לילדים, וחוזר חלילה,
04:28
because, you know, I can say that I'm immature,
75
243000
2000
כי, אתם יודעים, אני יכולה להגיד שאני לא בוגרת,
04:30
and in a way, that's true.
76
245000
3000
ובמובן מסויים, זה נכון.
04:33
I don't really -- I mean, I could tell you that I didn't understand,
77
248000
4000
אני לא ממש- אני מתכוונת, יכולה לומר לכם שלא הבנתי,
04:38
I'm not proud of it, but I didn't understand
78
253000
2000
אני לא גאה בזה, אבל אני לא הבנתי
04:40
let's say 95 percent of the talks at this conference.
79
255000
3000
בערך 95 אחוזים מהשיחות בועידה הזאת.
04:43
But I have been taking beautiful notes of drawings
80
258000
2000
אבל איירתי רישומים וציורים יפים
04:45
and I have a gorgeous onion from Murray Gell-Mann's talk.
81
260000
3000
ויש לי בצל מדהים מהשיחה של מורי גל-מאן.
04:48
And I have a beautiful page of doodles from Jonathan Woodham's talk.
82
263000
4000
ויש לי דף יפה של שרבוטים מהשיחה של ג'ונתן וודהאם.
04:52
So, good things come out of, you know, incomprehension --
83
267000
3000
כך, שדברים טובים יוצאים, אתם יודעים, מחוסר הבנה
04:55
(Laughter)
84
270000
2000
(צחוק)
04:57
-- which I will do a painting of, and then it will end up in my work.
85
272000
3000
-- שאעשה ציור ממנו, ולאחר מכן הוא ימצא דרכו לעבודתי.
05:00
So, I'm open to the possibilities of not knowing
86
275000
4000
לכן, אני פתוחה לאפשרויות של אי הידיעה
05:04
and finding out something new.
87
279000
2000
ולגלות משהו חדש.
05:06
So, in writing for children, it seems simple, and it is.
88
281000
5000
כך, בכתיבה לילדים, זה נראה פשוט, וזה באמת כך.
05:11
You have to condense a story into 32 pages, usually.
89
286000
4000
אתה צריך לדחוס סיפור לתוך 32 עמודים, בדרך כלל.
05:15
And what you have to do is, you really have to edit down to what you want to say.
90
290000
3000
ומה שעליך לעשות, אתה באמת צריך לערוך לפי מה שאתה רוצה לומר.
05:18
And hopefully, you're not talking down to kids
91
293000
3000
ובתקווה, שאתם לא מדברים גבוהה לילדים
05:21
and you're not talking in such a way that you,
92
296000
2000
ואתם לא מדברים באופן שאתם,
05:23
you know, couldn't stand reading it after one time.
93
298000
3000
אתם יודעים, לא תוכלו לסבול לקרוא זאת לאחר פעם אחת.
05:26
So, I hopefully am writing, you know,
94
301000
2000
לכן, אני מקווה שאני כותבת, אתם יודעים,
05:28
books that are good for children and for adults.
95
303000
2000
ספרים טובים לילדים, ולמבוגרים.
05:30
But the painting reflects --
96
305000
2000
אבל הציור משקף --
05:32
I don't think differently for children than I do for adults.
97
307000
2000
אני לא חושבת באופן שונה עבור ילדים מאשר למבוגרים.
05:34
I try to use the same kind of imagination, the same kind of whimsy,
98
309000
3000
אני מנסה להשתמש באותו סוג של דמיון, אותו סוג של גחמנות,
05:37
the same kind of love of language.
99
312000
3000
אותו סוג של אהבת השפה.
05:40
So, you know, and I have lots of wonderful-looking friends.
100
315000
4000
כן, אתם יודעים, יש לי המון חברים יפי-מראה.
05:44
This is Andrew Gatz, and he walked in through the door and I said,
101
319000
2000
זהו אנדרו גץ, והוא נכנס בדלת, ואמרתי:
05:46
"You! Sit down there." You know, I take lots of photos.
102
321000
2000
"אתה! שב שם." אתם יודעים, אני מצלמת המון תמונות.
05:49
And the Bertoia chair in the background is my favorite chair.
103
324000
2000
וכיסא הברטויה שברקע הוא הכסא המועדף עלי.
05:52
So, I get to put in all of the things that I love.
104
327000
2000
כך, שאני נוטה לשים את כל הדברים שאני אוהבת.
05:55
Hopefully, a dialog between adults and children will happen on many different levels,
105
330000
4000
יש לקוות, שדו-שיח בין מבוגרים וילדים יקרה-ברמות שונות רבות,
05:59
and hopefully different kinds of humor will evolve.
106
334000
3000
ואני מקווה שסוג מסויים של הומור יתפתח.
06:03
And the books are really journals of my life.
107
338000
2000
והספרים הם באמת יומנים של החיים שלי.
06:05
I never -- I don't like plots.
108
340000
2000
אני מעולם-- אני לא אוהבת סיפורי עלילה.
06:07
I don't know what a plot means.
109
342000
2000
אני לא יודעת מה המשמעות של עלילה.
06:09
I can't stand the idea of anything that starts in the beginning,
110
344000
3000
אני לא יכולה לסבול את הרעיון של משהו שמתחיל בהתחלה
06:12
you know, beginning, middle and end. It really scares me,
111
347000
2000
אתם יודעים, התחלה, אמצע וסוף. זה באמת מבהיל אותי,
06:14
because my life is too random and too confused,
112
349000
3000
כי החיים שלי אקראים מדי, ויותר מדי מבולבלים,
06:17
and I enjoy it that way.
113
352000
1000
ואני נהנית מזה.
06:18
But anyway, so we were in Venice,
114
353000
4000
אבל בכל אופן, אז היינו בוונציה,
06:23
and this is our room. And I had this dream
115
358000
2000
וזה החדר שלנו. והיה לי החלום הזה
06:25
that I was wearing this fantastic green gown,
116
360000
2000
שלבשתי שמלה ירוקה מדהימה,
06:27
and I was looking out the window,
117
362000
2000
והסתכלתי מהחלון,
06:29
and it was really a beautiful thing.
118
364000
2000
וזה היה באמת דבר יפה.
06:31
And so, I was able to put that into this story, which is an alphabet,
119
366000
3000
אז, יכולתי להכניס את זה לתוך הסיפור הזה, שהוא אלפבית,
06:34
and hopefully go on to something else.
120
369000
3000
בתקווה להמשיך אל משהו אחר.
06:37
The letter C had other things in it.
121
372000
2000
האות סי היו לה דברים אחרים בתוכה.
06:39
I was fortunate also, to meet the man who's sitting on the bed,
122
374000
3000
היה לי מזל גם, לפגוש את הגבר שיושב על המיטה,
06:42
though I gave him hair over here and he doesn't have hair.
123
377000
3000
למרות שנתתי לו שיער כאן, ואין לו שיער.
06:45
Well, he has some hair but -- well, he used to have hair.
124
380000
3000
טוב, יש לו איזשהו שיער חלק אבל-- טוב, היו לו פעם שערות.
06:48
And with him, I was able to do a project that was really fantastic.
125
383000
5000
ואיתו, יכולתי לעשות פרוייקט שהיה נפלא באמת.
06:53
I work for the New Yorker, and I do covers, and 9/11 happened
126
388000
5000
אני עובדת עבור הניו-יורקר, ואני עושה עמודי שער, וקרה ה-9/11
06:58
and it was, you know, a complete and utter end of the world as we knew it.
127
393000
5000
וזה היה, אתם יודעים, סוף העולם המוחלט לגמרי, כפי שהכרנו אותו.
07:03
And Rick and I were on our way to a party in the Bronx,
128
398000
4000
וריק ואני היינו בדרכנו למסיבה בברונקס,
07:07
and somebody said Bronxistan,
129
402000
2000
,ומישהו אמר ברונקיסטאן
07:09
and somebody said Ferreristan,
130
404000
1000
ומישהו אמר פרריסטאן,
07:10
and we came up with this New Yorker cover,
131
405000
3000
ויצאנו עם שער הניו יורקר הזה,
07:13
which we were able to -- we didn't know what we were doing.
132
408000
2000
שיכולנו - לא ידענו מה אנחנו עושים.
07:15
We weren't trying to be funny, we weren't trying to be --
133
410000
3000
לא ניסינו להיות מצחיקים, לא ניסינו להיות-
07:18
well, we were trying to be funny actually, that's not true.
134
413000
2000
ובכן, ניסינו להיות מצחיקים בעצם, זה לא נכון.
07:20
We hoped we'd be funny, but we didn't know it would be a cover,
135
415000
3000
קיווינו שנהיה מצחיקים, אבל לא ידענו שזה יהיה שער,
07:23
and we didn't know that that image, at the moment that it happened,
136
418000
4000
ואנחנו לא ידענו שתמונה זו, ברגע שזה קרה,
07:27
would be something that would be so wonderful for a lot of people.
137
422000
4000
תהיה משהו כל כך נפלא עבור אנשים רבים.
07:31
And it really became the -- I don't know, you know,
138
426000
2000
והיא באמת הפכה -- אני לא יודעת, אתם יודעים,
07:33
it was one of those moments people started laughing at what was going on.
139
428000
3000
זה היה אחד מאותם רגעים שאנשים התחילו לצחוק על מה שקורה.
07:36
And from, you know, Fattushis, to Taxistan to, you know,
140
431000
5000
ומ- אתם יודעים פאטושיס עד טאקיסטאן עד, אתם יודעים,
07:41
for the Fashtoonks, Botoxia, Pashmina, Khlintunisia, you know,
141
436000
4000
בשביל הפשטונקס, בוטוקסיה, פשמינה, חלינטוניסיה, אתם יודעים,
07:45
we were able to take the city
142
440000
2000
יכולנו לקחת את העיר
07:47
and make fun of this completely foreign, who are -- what's going on over here?
143
442000
4000
ולצחוק על הדבר הזר לגמרי הזה, מי הם -- מה קורה כאן?
07:51
Who are these people? What are these tribes?
144
446000
3000
מי הם האנשים האלה? מה הם השבטים אלה?
07:54
And David Remnick, who was really wonderful about it,
145
449000
3000
ודייויד רמניק, שהיה נפלא בקשר לזה,
07:57
had one problem. He didn't like Al Zheimers,
146
452000
5000
הייתה לו בעיה אחת. שהוא לא אהב את אל צהימרס,
08:02
because he thought it would insult people with Alzheimer's.
147
457000
3000
כי הוא חשב שהוא יעליב אנשים עם אלצהיימר.
08:05
But you know, we said, "David, who's going to know?
148
460000
2000
אבל אתם יודעים, אמרנו, "דייויד, מי יידע?
08:07
They're not."
149
462000
2000
הם לא."
08:09
(Laughter)
150
464000
2000
(צחוק)
08:11
So it stayed in, and it was, and, you know, it was a good thing.
151
466000
6000
אז זה נשאר, וזה היה, אתם יודעים, זה היה דבר טוב.
08:19
You know, in the course of my life, I never know what's going to happen
152
474000
3000
אתם יודעים, במהלך חיי, אני אף פעם לא יודעת מה עומד לקרות
08:22
and that's kind of the beauty part.
153
477000
2000
וזה סוג של יופי.
08:24
And we were on Cape Cod, a place, obviously, of great inspiration,
154
479000
4000
והיינו בקייפ קוד, מקום, כמובן, רב השראה,
08:28
and I picked up this book, "The Elements of Style," at a yard sale.
155
483000
4000
והשגתי את הספר זה, "יסודות הסגנון"-במכירת חצר.
08:32
And I didn't -- and I'd never used it in school,
156
487000
2000
ולא ידעתי -- ומעולם לא השתמשתי בו בבית הספר,
08:34
because I was too busy writing poems, and flunking out,
157
489000
3000
כי הייתי עסוקה מדי בכתיבת שירים , ובלהיכשל
08:37
and I don't know what, sitting in cafes.
158
492000
2000
ואני לא יודעת מה, בלשבת בבתי קפה.
08:39
But I picked it up and I started reading it and I thought, this book is amazing.
159
494000
3000
אבל לקחתי אותו והתחלתי לקרוא אותו, וחשבתי, ספר זה הוא מדהים.
08:42
I said, people should know about this book.
160
497000
3000
אמרתי, אנשים צריכים לדעת על הספר הזה.
08:45
(Laughter)
161
500000
3000
(צחוק)
08:48
So I decided it needed a few -- it needed a lift, it needed a few illustrations.
162
503000
3000
כך שהחלטתי שנחוצים לו כמה - הוא היה זקוק להעלאה, הוא צריך כמה איורים.
08:51
And basically, I called the, you know, I convinced the White Estate,
163
506000
4000
וכך, התקשרתי, אתם יודעים, שכנעתי את "ווייט אסטייט",
08:55
and what an intersection of like, you know,
164
510000
2000
ואיזה מין מפגש של כמו, אתם יודעים,
08:57
Polish Jew, you know, main WASP family. Here I am, saying,
165
512000
6000
יהודי פולני, אתם יודעים, משפחה ווספית חשובה. הנה אני, אומרת:
09:03
I'd like to do something to this book.
166
518000
2000
אני רוצה לעשות משהו לספר הזה.
09:05
And they said yes, and they left me completely alone,
167
520000
2000
והם אמרו כן, ועזבו אותי לנפשי,
09:07
which was a gorgeous, wonderful thing.
168
522000
3000
מה שהיה דבר נהדר, נפלא.
09:10
And I took the examples that they gave,
169
525000
4000
ולקחתי את הדוגמאות שהם נתנו,
09:14
and just did 56 paintings, basically.
170
529000
2000
וציירתי רק 56 ציורים באופן בסיסי.
09:16
So, this is, I don't know if you can read this.
171
531000
2000
אז זהו, אני לא יודעת אם אתם יכולים לקרוא את זה.
09:18
"Well, Susan, this is a fine mess you are in."
172
533000
2000
"ובכן, סוזן, הסתבכת כהוגן."
09:20
And when you're dealing with grammar,
173
535000
2000
וכאשר אתם עוסקים בדקדוק,
09:22
which is, you know, incredibly dry,
174
537000
2000
שהוא, אתם יודעים, יבש מאוד,
09:24
E.B. White wrote such wonderful, whimsical -- and actually, Strunk --
175
539000
4000
אי.בי ווייט. כתב כאלה נפלאים משעשעים, ולמעשה, סטראנק -
09:28
and then you come to the rules and, you know,
176
543000
2000
ולאחר מכן אתה מגיע לכללים ואתם יודעים,
09:30
there are lots of grammar things. "Do you mind me asking a question?
177
545000
3000
יש הרבה ענייני דקדוק. "אכפת לכם אם אשאל שאלה?
09:33
Do you mind my asking a question?"
178
548000
3000
אכפת לכם שאשאל שאלה?"
09:36
"Would, could, should, or would, should, could."
179
551000
2000
"יהיה, יוכל, יצטרך, או יהיה, יצטרך, יוכל."
09:38
And "would" is Coco Chanel's lover, "should" is Edith Sitwell,
180
553000
4000
ו- "יהיה" הוא המאהב של קוקו שאנל, "צריך" הוא אדית סיטוול,
09:42
and "could" is an August Sander subject.
181
557000
3000
ו"יוכל" הוא נושא של אוגוסט סנדר.
09:45
And, "He noticed a large stain in the center of the rug."
182
560000
2000
ו"הוא הבחין בכתם גדול במרכז השטיח."
09:47
(Laughter)
183
562000
2000
(צחוק)
09:49
So, there's a kind of British understatement, murder-mystery theme
184
564000
3000
וכך, שיש סוג של לשון המעטה בריטי, נושא של תעלומת רצח
09:52
that I really love very much.
185
567000
2000
את זה אני באמת מאוד אוהבת
09:54
And then, "Be obscure clearly! Be wild of tongue in a way we can understand."
186
569000
4000
ואז, "להיות מעורפל בבירור! להיות בעל לשון פראית באופן מובן."
09:58
E.B. White wrote us a number of rules,
187
573000
2000
אי. בי. ווייט כתב לנו מספר כללים,
10:00
which can either paralyze you and make you loathe him
188
575000
2000
שיכולים או לשתק אתכם ולגרום לכם לתעב אותו
10:02
for the rest of time, or you can ignore them, which I do,
189
577000
5000
ביתר הזמן, או להתעלם מהם, מה שאני עושה,
10:07
or you can, I don't know what, you know, eat a sandwich.
190
582000
3000
או שאתה יכול, אני לא יודעת מה, אתם יודעים, לאכול כריך.
10:10
So, what I did when I was painting was I started singing,
191
585000
3000
אז מה שעשיתי כאשר ציירתי היה שהתחלתי לשיר,
10:13
because I really adore singing,
192
588000
2000
כי אני ממש מעריצה שירה,
10:15
and I think that music is the highest form of all art.
193
590000
3000
ואני חושבת שהמוסיקה היא הצורה הגבוהה ביותר מכל האמנויות.
10:18
So, I commissioned a wonderful composer, Nico Muhly,
194
593000
3000
כך, שהזמנתי מלחין נפלא, ניקו מוהלי,
10:21
who wrote nine songs using the text,
195
596000
4000
שכתב תשעה שירים תוך שימוש בטקסט,
10:25
and we performed this fantastic evening of --
196
600000
4000
וביצענו ערב נפלא זה של –
10:29
he wrote music for both amateurs and professionals.
197
604000
3000
הוא כתב מוזיקה הן לחובבנים והן עבור אנשי מקצוע.
10:32
I played the clattering teacup and the slinky
198
607000
2000
שיחקתי בתפקיד ספל תה מרעיש , וקפיץ צעצוע
10:34
in the main reading room of the New York Public Library,
199
609000
3000
בחדר הקריאה הראשי של הספרייה הציבורית של ניו-יורק,
10:37
where you're supposed to be very, very quiet,
200
612000
2000
היכן שאתם אמורים להיות מאוד, מאוד שקטים,
10:39
and it was a phenomenally wonderful event,
201
614000
2000
וזה היה אירוע נפלא
10:41
which we hopefully will do some more.
202
616000
2000
שאנו מקווים להעלות שוב.
10:45
Who knows? The New York TimesSelect, the op-ed page,
203
620000
4000
מי יודע? הניו יורק טיים סלקט, עמוד מאמר המערכת,
10:49
asked me to do a column, and they said, you can do whatever you want.
204
624000
3000
בקשו ממני לעשות טור, ואמרו לי: את יכולה לעשות מה שאת רוצה.
10:52
So, once a month for the last year,
205
627000
1000
כן, אחת לחודש במשך השנה האחרונה,
10:53
I've been doing a column called "The Principles of Uncertainty,"
206
628000
4000
יצרתי טור בשם "עקרונות אי הוודאות"
10:57
which, you know, I don't know who Heisenberg is,
207
632000
2000
אשר, אתם יודעים, אני לא יודעת מי הוא הייזנברג,
10:59
but I know I can throw that around now. You know,
208
634000
2000
אבל אני יודעת שאני יכולה לפלוט זאת עכשיו. אתה יודע
11:01
it's the principles of uncertainty, so, you know.
209
636000
3000
אלה העקרונות של חוסר הוודאות, כך, שאתם יודעים.
11:04
I'm going to read quickly -- and probably I'm going to edit some,
210
639000
3000
אני עומדת לקרוא במהירות-- וכנראה אני עומדת לערוך כמה,
11:07
because I don't have that much time left -- a few of the columns.
211
642000
3000
כי לא נותר לי הרבה זמן -- טורים אחדים
11:10
And basically, I was so, you know, it was so amusing,
212
645000
3000
ביסודו של דבר, הייתי כל כך, אתם יודעים, זה היה כל כך משעשע,
11:13
because I said, "Well, how much space do I have?"
213
648000
1000
שאמרתי, "טוב, כמה מקום יש לי?"
11:14
And they said, "Well, you know, it's the Internet."
214
649000
2000
הם אמרו, "טוב, את יודעת, זה האינטרנט."
11:16
And I said, "Yes, but how much space do I have?"
215
651000
2000
ואני, אמרתי, "כן, אבל כמה מקום יש לי?"
11:18
And they said, "It's unlimited, it's unlimited."
216
653000
2000
והם אמרו, "זה בלתי מוגבל, זה לא מוגבל."
11:20
OK. So, the first one I was very timid, and I'll begin.
217
655000
5000
טוב,. כך בראשון הייתי מאוד נבוכה, ואתחיל.
11:25
"How can I tell you everything that is in my heart?
218
660000
2000
"איך אפשר לספר לכם את כל מה שבלבי?
11:27
Impossible to begin. Enough. No. Begin with the hapless dodo."
219
662000
3000
אי אפשר להתחיל. מספיק. לא. להתחיל עם דודו חסר המזל."
11:30
And I talk about the dodo, and how the dodo became extinct,
220
665000
4000
ואני מדברת על הדודו, כיצד הפך הדודו ליצור נכחד,
11:34
and then I talk about Spinoza.
221
669000
2000
ולאחר מכן אני מדברת על שפינוזה.
11:36
"As the last dodo was dying, Spinoza was looking for a rational explanation
222
671000
4000
"כשהדודו האחרון נטה למות, שפינוזה חיפש אחר הסבר רציונלי
11:40
for everything, called eudaemonia.
223
675000
2000
לכל דבר, מה שנקרא אאודימוניה.
11:42
And then he breathed his last, with loved ones around him,
224
677000
3000
ואז הוא נשם את נשימתו האחרונה, עם כל האהובים עליו מסביבו
11:45
and I know that he had chicken soup also, as his last meal."
225
680000
2000
ואני יודעת שהיה לו גם מרק עוף , כארוחה האחרונה שלו."
11:47
I happen to know it for a fact.
226
682000
2000
במקרה אני יודעת זאת כעובדה.
11:49
And then he died, and there was no more Spinoza. Extinct.
227
684000
3000
לאחר מכן הוא נפטר ולא היה יותר שפינוזה . נכחד.
11:53
And then, we don't have a stuffed Spinoza,
228
688000
2000
ואז, אין לנו שפינוזה מפוחלץ,
11:55
but we do have a stuffed Pavlov's dog,
229
690000
2000
אבל יש לנו את הכלב של פבלוב מפוחלץ,
11:57
and I visited him in the Museum of Hygiene in St. Petersburg, in Russia.
230
692000
4000
וביקרתי אותו במוזיאון ההיגיינה ב סנט פטרבורג, ברוסיה.
12:01
And there he is, with this horrible electrical box on his rump
231
696000
5000
הנה הוא שם, עם הקופסא החשמלית הנוראה על אחוריו
12:06
in this fantastic, decrepit palace.
232
701000
2000
בארמון הפנטסטי הישן הזה.
12:10
"And I think it must have been a very, very dark day
233
705000
2000
"ולדעתי זה היה כנראה יום שחור מאד
12:12
when the Bolsheviks arrived.
234
707000
1000
כשהבולשביקים הגיעו.
12:13
Maybe amongst themselves they had a few good laughs,
235
708000
2000
אולי בינם לבין עצמם היו להם כמה צחוקים טובים,
12:15
but Stalin was a paranoid man, even more than my father."
236
710000
4000
אך סטלין היה אדם פרנואיד, אפילו יותר מאבא שלי."
12:19
(Laughter)
237
714000
1000
(צחוק)
12:20
You don't even know.
238
715000
1000
אתם ממש לא יודעים.
12:21
"And decided his top people had to be extinctified."
239
716000
5000
"והחליט שאנשי המעלה של עמו יוכחדו."
12:26
Which I think I made up, which is a good thing.
240
721000
2000
אשר לדעתי המצאתי, שזה דבר טוב.
12:28
And so, this is a chart of, you know, just a small chart,
241
723000
3000
וכך, תרשים, זהו תרשים,אתם יודעים, רק תרשים קטן,
12:31
because the chart would go on forever of all the people that he killed.
242
726000
2000
מכיוון שהתרשים ימשיך לנצח עם כל האנשים שהוא הרג.
12:33
So, shot dead, smacked over the head, you know, thrown away.
243
728000
4000
אז, נורה למוות, נחבט בראשו, אתם יודעים, הושלך.
12:39
"Nabokov's family fled Russia. How could the young Nabokov,
244
734000
3000
"המשפחה של נבוקוב נמלטה מרוסיה. כיצד יכול היה נבוקוב הצעיר,
12:42
sitting innocently and elegantly in a red chair,
245
737000
2000
לשבת לו בתום לב ובאלגנטיות על כסא אדום,
12:44
leafing through a book and butterflies,
246
739000
2000
כשהוא מדפדף בספר ופרפרים,
12:46
imagine such displacement, such loss?"
247
741000
3000
דמיינו כזו הסטה, כזה אובדן ?"
12:50
And then I want to tell you that this is a map.
248
745000
2000
ואז רציתי לספר לכם שזוהי מפה.
12:52
So, "My beautiful mother's family fled Russia as well.
249
747000
4000
אז, "המשפחה של אמי היפה נמלטה גם היא מרוסיה.
12:56
Too many pogroms.
250
751000
2000
יותר מדי פוגרומים.
12:58
Leaving the shack, the wild blueberry woods, the geese, the River Sluch,
251
753000
3000
השאירו את הבקתה,את שיחי אוכמניות הפרא, את האווזים, את נהר הסלאץ',
13:01
they went to Palestine and then America."
252
756000
3000
הם הלכו לפלשתינה ואחר כך לאמריקה."
13:04
And my mother drew this map for me of the United States of America,
253
759000
2000
ואמי ציירה עבורי מפה זו של ארצות הברית של אמריקה,
13:06
and that is my DNA over here, because that person who I grew up with
254
761000
9000
וזה הדי.אנ.איי שלי כאן, כי האדם שגדלתי אתו
13:15
had no use for facts whatsoever.
255
770000
2000
לא נזקק לעובדות כלשהן.
13:17
Facts were actually banished from our home.
256
772000
3000
העובדות למעשה גורשו מהבית שלנו.
13:20
And so, if you see that Texas -- you know, Texas and California
257
775000
4000
וכך, אם תראו שטקסס - אתם יודעים, טקסס וקליפורניה
13:24
are under Canada, and that South Carolina is on top of North Carolina,
258
779000
3000
הם תחת קנדה, ודרום קרוליינה היא מעל צפון קרוליינה,
13:27
this is the home that I grew up in, OK?
259
782000
2000
זהו הבית שבו גדלתי, טוב?
13:29
So, it's a miracle that I'm here today.
260
784000
2000
אז זה נס שאני כאן היום.
13:31
But actually, it's not. It's actually a wonderful thing.
261
786000
3000
אבל למעשה, זה לא. למעשה זה דבר נפלא.
13:35
But then she says Tel Aviv and Lenin,
262
790000
2000
אבל אז היא אומרת תל אביב ולנין,
13:37
which is the town they came from, and, "Sorry, the rest unknown, thank you."
263
792000
3000
שזו העיר שהם באו ממנה, ו"סליחה, השאר לא ידוע, תודה."
13:40
But in her lexicon, "sorry, the rest unknown, thank you" is
264
795000
2000
אך בלקסיקון שלה, "סליחה, השאר לא ידוע, תודה" הוא
13:42
"sorry, the rest unknown, go to hell,"
265
797000
2000
"סליחה, השאר לא ידוע, לכו לעזאזל"
13:44
because she couldn't care less.
266
799000
1000
מכיוון שלא היה אכפת לה.
13:45
(Laughter)
267
800000
1000
(צחוק)
13:46
"The Impossibility of February"
268
801000
2000
"פברואר הבלתי אפשרי"
13:48
is that February's a really wretched month in New York
269
803000
3000
מפני שפברואר הוא באמת החודש הכי דפוק בניו יורק
13:51
and the images for me conjure up these really awful things.
270
806000
3000
והדימויים עבורי מעלים באוב את הדברים הנוראים ממש האלה.
13:54
Well, not so awful.
271
809000
2000
טוב, לא כל כך נורא.
13:56
I received a box in the mail and it was wrapped with newspaper
272
811000
3000
קיבלתי קופסא בדואר שהיתה עטופה בנייר עיתון
13:59
and there was the picture of the man on the newspaper and he was dead.
273
814000
4000
והייתה התמונה של האיש על העיתון, והוא היה מת.
14:03
And I say, "I hope he's not really dead,
274
818000
2000
ואני אומרת, "אני מקווה שהוא לא באמת מת,
14:05
just enjoying a refreshing lie-down in the snow,
275
820000
2000
סתם נהנה מרביצה מרעננת בשלג,
14:07
but the caption says he is dead."
276
822000
2000
אבל הכיתוב אמר שהוא מת."
14:09
And actually, he was. I think he's dead, though I don't know,
277
824000
3000
ולמעשה, הוא היה. אני חושבת שהוא מת, למרות שאני לא יודעת,
14:12
maybe he's not dead.
278
827000
2000
אולי הוא לא מת.
14:14
"And this woman leans over in anguish, not about that man,
279
829000
2000
"והאישה הזו רוכנת בייסורים, לא בגלל האיש הזה,
14:16
but about all sad things. It happens quite often in February."
280
831000
4000
אלא בגלל כל הדברים העצובים. זה קורה לעתים קרובות בחודש פברואר."
14:21
There's consoling.
281
836000
2000
יש נחמה.
14:23
This man is angry because somebody threw onions all over the staircase,
282
838000
4000
האיש הזה כועס כי מישהו השליך בצלים על כל המדרגות,
14:27
and basically -- you know, I guess onions are a theme here.
283
842000
3000
ולמעשה – אתם יודעים, אני מניחה שבצלים הם נושא כאן.
14:30
And he says, "It is impossible not to lie.
284
845000
2000
והוא אומר, "זה בלתי אפשרי לא לשקר.
14:32
It is February and not lying is impossible."
285
847000
2000
זה פברואר, ולא לשקר זה בלתי אפשרי."
14:34
And I really spend a lot of time wondering,
286
849000
2000
ובאמת, אני מבלה המון זמן בתהייה,
14:36
how much truth do we tell?
287
851000
2000
כמה אמת אנחנו מספרים?
14:38
What is it that we're actually -- what story are we actually telling?
288
853000
3000
מה אנחנו למעשה - איזה סיפור אנחנו מספרים בעצם?
14:41
How do we know when we are ourselves?
289
856000
2000
איך אנחנו יודעים מתי אנחנו עצמנו?
14:43
How do we actually know that these sentences coming out of our mouths
290
858000
3000
איך אנחנו בעצם יודעים שמשפטים אלה שיוצאים מפינו
14:46
are real stories, you know, are real sentences?
291
861000
2000
הם סיפורים אמיתיים, אתם יודעים, הם משפטים אמיתיים?
14:48
Or are they fake sentences that we think we ought to be saying?
292
863000
3000
או האם אלה משפטים מזויפים שאנחנו חושבים שעלינו לומר?
14:51
I'm going to quickly go through this.
293
866000
2000
אני עומדת לעבור במהירות דרך זה.
14:54
A quote by Bertrand Russell,
294
869000
2000
ציטוט של ברטראנד ראסל,
14:56
"All the labor of all the ages, all the devotion, all the inspiration,
295
871000
4000
"כל העבודה של כל הזמנים, כל המסירות, כל ההשראה,
15:00
all the noonday brightness of human genius
296
875000
3000
כל בהירות הצהריים של גאונות אנושית
15:03
are destined to extinction.
297
878000
2000
נועדו להיכחד."
15:05
So now, my friends, if that is true,
298
880000
2000
כך, עתה, חברים, אם זה נכון,
15:07
and it is true, what is the point?"
299
882000
3000
וזה נכון, אז מה הטעם?"
15:10
A complicated question.
300
885000
1000
שאלה מסובכת.
15:11
And so, you know, I talk to my friends
301
886000
3000
אז, אתם יודעים, אני מדברת עם החברים שלי
15:14
and I go to plays where they're singing Russian songs.
302
889000
3000
ואני הולכת למחזות שבו הם שרים שירים רוסיים.
15:17
Oh my God, you know what?
303
892000
2000
הו אלוהים, אתם יודעים מה?
15:19
Could we have -- no, we don't have time.
304
894000
2000
אילו היתה לנו – לא, אין לנו זמן.
15:21
I taped my aunt. I taped my aunt singing a song in Russian from the --
305
896000
2000
אני הקלטתי דודה שלי. אני הקלטתי דודה שלי שרה שיר ברוסית מ –-
15:23
you know, could we have it for a second?
306
898000
3000
אתם יודעים, אפשר להשמיע לנו אותו לרגע?
15:26
Do you have that?
307
901000
2000
האם יש לך אותו?
15:28
(Music)
308
903000
18000
(מוזיקה)
15:47
OK. I taped my -- my aunt used to swim in the ocean
309
922000
3000
טוב. אני הקלטתי את - דודה שלי נהגה לשחות באוקיינוס
15:50
every day of the year until she was about 85.
310
925000
5000
כל יום בשנה עד גיל 85.
15:57
So -- and that's a song about how everybody's miserable
311
932000
2000
כך - וזה היה שיר על איך שכולם אומללים
15:59
because, you know, we're from Russia.
312
934000
2000
כי, אתם יודעים, אנחנו מרוסיה.
16:01
(Laughter)
313
936000
1000
(צחוק)
16:02
I went to visit Kitty Carlisle Hart, and she is 96,
314
937000
2000
הלכתי לבקר את קיטי קארליסל הארט, והיא בת 96,
16:04
and when I brought her a copy of "The Elements of Style,"
315
939000
3000
וכאשר הבאתי לה עותק של "יסודות הסגנון"
16:07
she said she would treasure it.
316
942000
2000
היא אמרה שהיא תנצור אותו.
16:09
And then I said -- oh, and she was talking about Moss Hart, and I said,
317
944000
2000
ואז אמרתי - הו, והיא דיברה על מוס הרט, ואמרתי,
16:11
"When you met him, you knew it was him."
318
946000
2000
"כשפגשת אותו, האם ידעת שזה הוא."
16:13
And she said, "I knew it was he."
319
948000
1000
והיא אמרה, "ידעתי שזה היה הוא."
16:14
(Laughter)
320
949000
3000
(צחוק)
16:17
So, I was the one who should have kept the book, but it was a really wonderful moment.
321
952000
3000
כך, אני הייתי מי שהיתה צריכה להחזיק בספר, אבל זה באמת היה רגע נפלא.
16:20
And she dated George Gershwin, so, you know, get out.
322
955000
3000
והיא יצאה עם ג'ורג ' גרשווין, כך, שאתם יודעים, לצאת.
16:23
Gershwin died at the age of 38.
323
958000
3000
גרשווין מת בגיל 38.
16:26
He's buried in the same cemetery as my husband.
324
961000
3000
הוא קבור באותו בית קברות כמו בעלי.
16:29
I don't want to talk about that now.
325
964000
2000
אני לא רוצה לדבר על זה כעת.
16:31
I do want to talk -- the absolute icing on this cemetery cake
326
966000
2000
אני רוצה לדבר - הזיגוג המושלם על עוגת בית הקברות
16:33
is the Barricini family mausoleum nearby.
327
968000
3000
הוא המאוזוליאום של משפחת באריצ'יני בקרבת מקום.
16:36
I think the Barricini family should open a store there and sell chocolate.
328
971000
3000
אני חושבת שמשפחת באריצ'יני צריכה לפתוח חנות ולמכור שוקולד.
16:39
(Laughter)
329
974000
1000
(צחוק)
16:40
And I would like to run it for them.
330
975000
1000
והייתי רוצה לנהל אותה עבורם.
16:41
And I went to visit Louise Bourgeoise,
331
976000
2000
והלכתי לבקר את לואיז בורג'ואז,
16:43
who's also still working, and I looked at her sink,
332
978000
2000
שעובדת עדיין, והסתכלתי על הכיור שלה,
16:45
which is really amazing, and left.
333
980000
2000
שהוא באמת מדהים, ועזבתי.
16:47
And then I photograph and do a painting of a sofa on the street.
334
982000
3000
ואז צילמתי וציירתי ציור של ספה ברחוב.
16:50
And a woman who lives on our street, Lolita.
335
985000
3000
ואישה שחיה ברחוב שלנו, לוליטה.
16:53
And then I go and have some tea.
336
988000
2000
ולאחר מכן אני הולכת ושותה תה.
16:55
And then my Aunt Frances dies, and before she died,
337
990000
3000
ואז דודתי פרנסס מתה, ולפני מותה,
16:58
she tried to pay with Sweet'N Low packets for her bagel.
338
993000
3000
היא ניסתה לשלם עם חבילות סוויט אנד לו עבור הבייגל שלה.
17:01
(Laughter)
339
996000
2000
(צחוק)
17:03
And I wonder what the point is and then I know, and I see
340
998000
2000
ואני תוהה מה העניין ולאחר מכן אני יודעת ואני רואה
17:05
that Hy Meyerowitz, Rick Meyerowitz's father,
341
1000000
2000
שהי מאירוביץ, אביו של ריק מאירוביץ,
17:07
a dry-cleaning supply salesman from the Bronx,
342
1002000
2000
סוכן של ניקוי יבש מהברונקס,
17:09
won the Charlie Chaplin look-alike contest in 1931.
343
1004000
4000
זכה ב-1931 בתחרות הדמיון לצ'רלי צ'פלין.
17:14
That's actually Hy.
344
1009000
2000
זהו למעשה הי.
17:16
And I look at a beautiful bowl of fruit,
345
1011000
2000
ואני מסתכלת על קערת פירות יפה,
17:19
and I look at a dress that I sewed for friends of mine.
346
1014000
3000
ואני מסתכלת על שמלה שתפרתי לחברים שלי.
17:22
And it says, "Ich habe genug," which is a Bach cantata,
347
1017000
2000
והיא אומרת,"איש הבה גינוג"," שזו קנטטה של באך,
17:24
which I once thought meant "I've had it, I can't take it anymore,
348
1019000
3000
שחשבתי פעם שפירושה "הספיק לי,אני לא יכולה לסבול את זה יותר,.
17:27
give me a break," but I was wrong.
349
1022000
3000
תרדו ממני", אבל טעיתי.
17:30
It means "I have enough." And that is utterly true.
350
1025000
3000
משמעות הדבר היא "יש לי מספיק." וזה נכון לחלוטין.
17:33
I happen to be alive, end of discussion. Thank you.
351
1028000
2000
במקרה אני בחיים, סוף הדיון. תודה.
17:35
(Applause)
352
1030000
3000
(מחיאות כפיים)
ABOUT THE SPEAKER
Maira Kalman - Illustrator, authorMaira Kalman's wise, witty drawings have appeared on numberless New Yorker covers, in a dozen children's books, and throughout the pages of the Elements of Style. Her latest book, The Principles of Uncertainty, is the result of a year-long illustrated blog she kept for the New York Times.
Why you should listen
Children know Maira Kalman for her series of Max storybooks, adults for her New Yorker covers and the gotta-have-it illustrated version of the Elements of Style -- simple proof that her sensibility blends a childlike delight with a grownup's wry take on the world.
With her husband, the legendary designer and art director Tibor Kalman, Maira spent several decades designing objets and assembling books like (un)FASHION. But after Tibor's untimely death in 1999, Maira herself became a cultural force. Her colorful, faux-naif illustrations -- and her very perspective -- tap a desire in all of us to look at the world the way she does.
Her latest book, The Principles of Uncertainty, is perhaps the most complete expression of Maira's worldview. Based on a monthly blog she kept for the New York Times website for one year, it is filled with carefully observed moments and briskly captured thoughts, an omnivore's view of life in the modern world.
Maira Kalman | Speaker | TED.com