Jon Mooallem: How the teddy bear taught us compassion
ג'ון מועלם: הסיפור המוזר של ה"טדי בר", ה"דובי" האמריקאי, ומה שהוא חושף אודות מערכות היחסים שלנו עם בעלי החיים.
Jon Mooallem is the author of "Wild Ones: A Sometimes Dismaying, Weirdly Reassuring Story About Looking at People Looking at Animals in America." Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
לחופשה קלה מן הבית הלבן,
לצוד דובים שחורים
they didn't see a single bear,
הם לא ראו אף דוב,
הכלבים הצליחו ללכוד דוב
אבל אז הנשיא כבר ויתר
בקת רובהו בראשה של החיה,
ולתת לו את הכבוד לירות בו.
נראתה מטונפת,
קשורה לעץ,
לירות בה.
לרוח הספורטיבית שלו.
אותו אירוע הונצח
"מותחים את הגבול במיסיסיפי",
his gun down and his arm out,
ברובה מונמך ובזרוע שלוחה,
על רגליה האחוריות,
אותה חיה:
the bear from the cartoon,
שבקריקטורה,
הדוב של טדי.
בן מאה השנים
צעצוע ילדים רך,
שבסיפור המצאת ה"טדי בר"
המושגים שלנו אודות הטבע,
בכוכב הלכת הזה,
ההתאמה נראית מובנת מאליה,
חמודים ונעימים לליטוף,
one to their kids to play with,
לילדיו, כדי שישחקו איתו,
ומזמיני ליטופים.
שהפחיד ילדים עד מוות.
הדוב גילם את כל הסכנות
עסק בהשמדה שיטתית של דובים
כמו זאבי-ערבות וזאבים.
הן כונו "רוצחות",
כמו הדוב,
מסלקים אותן מדרכנו.
קרוב לחצי מיליון זאבים
שנעו ברחבי המישורים,
שנאלצו לעצור
בגלל העדרים הצפופים האלה,
שהיו מציפים את המסילה,
less than 100 left in the wild.
פחות מ-100 מהם בתנאי-בר.
שה"טדי-בר" נולד
בקשר לכל ההרג הזה.
וחששה ממנו,
אמריקה גם רצתה
curious about in the last few years.
בשנים האחרונות:
מדמיינים בעלי-חיים,
וחשים לגביהם,
של סערה גדולה של הכחדה,
תחום חדש יחסית במדעי החברה,
ולפרק לגורמים את היחסים
ולעתים הסכיזופרניים למדי,
שהממצאים בתחום זה
watches in Upstate New York,
צופה יותר בטלוויזיה,
יחשבו שזו נקבה,
נחש צעצוע
more often than the turtle,
הרבה יותר פעמים מאשר את הצב,
drivers who hit the fake animals
את חיות הצעצוע,
למראה דולפינים בקרבת החוף.
והערכה עצמית"
[צחוק]
חשובים יותר מאשר יונים,
more dangerous than sea otters,
מעט יותר מסוכנים מלוטרות,
מפרות משה רבנו.
with animals that look like us,
עם חיות שנראות כמונו,
תינוקות אנושיים,
כרטיס ברכה מהדודה במינסוטה,
אפרוח פינגווין שעיר,
מפארק גליישר ביי.
בראייתנו את בעלי החיים,
how we think about animals,
אודות החיות הללו,
Well, America was urbanizing.
ובכן, אמריקה הלכה והתעיירה.
majority of people lived in cities,
רוב האנשים חיו בעיר,
between us and nature.
הלך וגדל.
ובאור רומנטי.
seem this pure and adorable
יכול היה להיראות כה טהור ונפלא
לחשוש מפניו.
מופיע שוב ושוב
ורצון למחותו מעל פני האדמה,
מעוצמת כוחנו.
מאלפי המכתבים והציורים
בבקשה להגן על דוב הקוטב
change was suddenly surging.
לשינויי האקלים.
של דוב קוטב
הנה אחד האהובים עלי.
זהו דוב קוטב טובע,
בשם פריץ,
לבעיית שינויי האקלים.
והגיע לפתרון מבוסס-כוהל.
על דובי הקוטב.
בתור דלק. מאת פריץ."
חוקרי הקטבים
שקפצו לתוך סירותיהם
לא רואים כך את דוב הקוטב,
את דוב הקוטב
בשנות ה-80.
של החוג הארקטי.
של החיה הזו בתודעתנו.
ועדין-נפש,
של הסיפור הזה,
לכבוש את מקומה ביבשת,
את שאריות טורפי הבר.
עד לגג העולם,
הנידחים והחזקים ביותר עלי-אדמות
postscript to the teddy bear story
יש גם הערת-שוליים
סחף את כולם,
עם היבט פוליטי
של הנשיא.
וויליאם הווארד טאפט,
אחר הלהיט הבא.
טאפט היה אורח הכבוד
הכותרות הראשיות דנו בתפריט.
מעדן דרומי מיוחד מאד,
צלוי על מצע של בטטות,
את הזנב הגדול,
שקל 8 קילוגרמים.
והאורחים פצחו בשירה,
והגישו לו מתנה
שאותו רצו להציב
של וויליאם טאפט
חברת "בילי פוסום" מג'ורג'יה
בבטחון מוחלט:
עם 'בילי פוסום'."
קדחת של אופוסומים.
סיכות "בילי פוסום",
בהפסקת הקפה,
על מקלות,
כמו בדגלים.
התבררו כקצרים ועלובים.
עד תום אותה שנה,
אפילו לחג המולד,
טרגדיה ייחודית של צעצועים.
בשתי דרכים.
ובכל זאת אומר אותה:
[צחוק]
היה שגוי מיסודו,
לסיפור הרקע של ה"טדי בר".
human's evolutionary history,
במשך עיקר האבולוציה האנושית
מרשימים בעינינו
המוחלט שלהם בנו.
כבר נהרס,
יחיו או ימותו
לעתידם של הדובים,
לגבי מי שהפכנו להיות,
unsettling about who we'd become,
של בעל-חיים כזה
אם אתם בכלל מתייחסים
happening in the environment,
ביתר עוצמה.
במידה כזו,
stand on its own anymore,
לקיים את עצמו,
נשהה אנחנו בנוף,
לטובתם.
to migrate south for the winter
לנדוד דרומה בחורף
בחיסונים נגד מגפות.
בעזרת מל"טים.
של מינים רבים. לנצח.
סיפורים משכנעים,
הם כה סובייקטיביים,
רומנטיים או מרעישים.
nothing to do with the facts.
ולו שמץ אמת.
"הסתמכות על שימור",
ממשיות מאד,
ביחס לחיה כזו או אחרת
בספרי לימוד אקולוגיה.
הצליח בחלקו,
ואותה דובה במיסיסיפי
לאחריות הכבירה שהחברה
לקחת על עצמה.
חוק המינים בסכנת כליה,
שכל האתוס שלו
הכפות לעץ,
במידת הרחמים.
ABOUT THE SPEAKER
Jon Mooallem - WriterJon Mooallem is the author of "Wild Ones: A Sometimes Dismaying, Weirdly Reassuring Story About Looking at People Looking at Animals in America."
Why you should listen
What do we see when we look at wild animals -- do we respond to human-like traits, or thrill to the idea of their utter unfamiliarity? Jon Mooallem's book, Wild Ones , examines our relationship with wild animals both familiar and feral, telling stories of the North American environmental movement from its unlikely birth, and following three species who've come to symbolize our complicated relationship with whatever "nature" even means anymore.
Mooallem has written about everything from the murder of Hawaiian monk seals, to Idahoan utopians, to the world’s most famous ventriloquist, to the sad, secret history of the invention of the high five. A recent piece, "American Hippopotamus," was an Atavist story on, really, a plan in 1910 to jumpstart the hippopotamus ranching industry in America.
Jon Mooallem | Speaker | TED.com