TEDxSydney
Gill Hicks: I survived a terrorist attack. Here's what I learned
גיל היקס: אני שרדתי מתקפת טרור. הנה מה שלמדתי
Filmed:
Readability: 3.8
937,602 views
הסיפור של גיל היקס הוא סיפור של חמלה ואנושיות, המופיע מהאפר של כאוס ושנאה.
ניצולה מהתקפות הטרור בלונדון ב-7 ליולי, 2005, היא משתפת איתנו את סיפורי האירועים של אותו יום -- והשיעורים העמוקים שהגיעו כשהיא למדה איך להמשיך לחיות.
Gill Hicks - Survivor and activist
Gill Hicks has dedicated her life to being an advocate for peace. Full bio
Gill Hicks has dedicated her life to being an advocate for peace. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
00:12
I could never have imagined
0
965
2542
אני בחיים לא הייתי מנחשת
00:15
that a 19-year-old suicide bomber
1
3531
3952
שמחבל מתאבד בן 19
00:19
would actually teach me a valuable lesson.
2
7507
3681
באמת ילמד אותי לקח חשוב.
00:24
But he did.
3
12640
1167
אבל הוא לימד.
00:26
He taught me to never presume anything
4
14640
4619
הוא לימד אותי אף פעם לא להניח שום דבר
00:31
about anyone you don't know.
5
19283
3140
לגבי אף אחד שאני לא מכירה.
00:36
On a Thursday morning in July 2005,
6
24414
4129
ביום חמישי בבוקר ביולי 2005,
00:40
the bomber and I, unknowingly,
7
28567
3058
המחבל ואני, ללא ידיעה,
00:43
boarded the same train carriage
at the same time,
at the same time,
8
31649
4547
עלינו על אותו קרון רכבת
באותו זמן,
באותו זמן,
00:48
standing, apparently, just feet apart.
9
36220
4463
עומדים, מתברר, מטרים בודדים אחד מהשני.
00:54
I didn't see him.
10
42345
1150
לא ראיתי אותו.
00:56
Actually, I didn't see anyone.
11
44185
1791
למעשה, לא ראיתי אף אחד.
00:58
You know not to look
at anyone on the Tube,
at anyone on the Tube,
12
46000
2587
ידוע שלא להסתכל על אף אחד ברכבת התחתית,
01:00
but I guess he saw me.
13
48611
3301
אבל אני מניחה שהוא ראה אותי.
01:04
I guess he looked at all of us,
14
52916
3041
אני מניחה שהוא הסתכל על כולנו,
01:08
as his hand hovered
over the detonation switch.
over the detonation switch.
15
56687
4214
כשידיו ריחפו מעל מתג ההפעלה.
01:14
I've often wondered: What was he thinking?
16
62439
4445
אני לעיתים קרובות תהיתי:
מה הוא חשב?
מה הוא חשב?
01:18
Especially in those final seconds.
17
66908
3357
במיוחד בשניות האחרונות האלו.
01:24
I know it wasn't personal.
18
72765
1609
אני יודעת שזה לא היה אישי.
01:26
He didn't set out to kill
or maim me, Gill Hicks.
or maim me, Gill Hicks.
19
74977
4017
הוא לא תיכנון להרוג
או להטיל מום בי, ג'יל היקס.
או להטיל מום בי, ג'יל היקס.
01:31
I mean -- he didn't know me.
20
79018
1753
אני מתכוונת -- הוא לא הכיר אותי.
01:33
No.
21
81758
1174
לא.
01:35
Instead, he gave me
22
83666
2946
במקום זאת, הוא נתן לי
01:38
an unwarranted and an unwanted label.
23
86636
4605
תוית של לא מוצדקת ולא רצויה.
01:44
I had become the enemy.
24
92272
3380
אני הפכתי לאויב.
01:49
To him, I was the "other,"
25
97390
3576
בשבילו, אני הייתי "האחרת",
01:52
the "them," as opposed to "us."
26
100990
2697
ה"הם", בניגוד ל"אנחנו".
01:57
The label "enemy" allowed him
to dehumanize us.
to dehumanize us.
27
105581
5274
התווית "אויב" איפשרה לו
להפוך אותנו ללא-אנושיים.
להפוך אותנו ללא-אנושיים.
02:03
It allowed him to push that button.
28
111674
2427
זה איפשר לו ללחוץ על הכפתור.
02:07
And he wasn't selective.
29
115339
2167
והוא לא היה בררן.
02:10
Twenty-six precious lives were taken
in my carriage alone,
in my carriage alone,
30
118875
5183
עשרים ושישה חיים יקרים נלקחו
בקרון שלי בלבד,
בקרון שלי בלבד,
02:17
and I was almost one of them.
31
125042
1928
ואני כמעט הייתי אחת מהם.
02:20
In the time it takes to draw a breath,
32
128855
2741
בזמן שלוקח לקחת נשימה,
02:23
we were plunged into a darkness so immense
33
131620
3670
אנחנו צללנו לתוך חשיכה כל כך חזקה
02:27
that it was almost tangible;
34
135314
2382
שהיא כמעט היתה מוחשית;
02:29
what I imagine wading
through tar might be like.
through tar might be like.
35
137720
4359
מה שאני מדמיינת שלפלס דרך בתוך זפת יהיה.
02:35
We didn't know we were the enemy.
36
143398
2050
אנחנו לא ידענו שאנחנו האויב.
02:38
We were just a bunch of commuters
who, minutes earlier,
who, minutes earlier,
37
146321
4058
אנחנו פשוט היינו כמה נוסעים
שכמה דקות קודם לכן
שכמה דקות קודם לכן
02:42
had followed the Tube etiquette:
38
150403
2484
עקבו אחר כללי הנימוס ברכבת התחתית:
02:44
no direct eye contact,
39
152911
2206
בלי קשר עין ישיר,
02:47
no talking
40
155141
1150
בלי דיבורים
02:48
and absolutely no conversation.
41
156894
2872
ובלי שיחה לחלוטין.
02:53
But in the lifting of the darkness,
42
161948
2953
אבל בעלות החשיכה,
02:57
we were reaching out.
43
165776
1625
אנחנו הושטנו יד.
03:00
We were helping each other.
44
168179
1512
אנחנו עזרנו אחד לשני.
03:02
We were calling out our names,
45
170808
2461
קראנו בשמות שלנו,
03:05
a little bit like a roll call,
46
173293
2151
קצת כמו מסדר,
03:08
waiting for responses.
47
176389
2277
מחכים לתגובה.
03:12
"I'm Gill. I'm here.
48
180559
2663
"אני ג'יל, אני כאן.
03:17
I'm alive.
49
185111
1310
אני חיה.
03:20
OK."
50
188279
1189
בסדר."
03:23
"I'm Gill.
51
191697
1186
"אני גיל,
03:25
Here.
52
193679
1196
כאן.
03:28
Alive.
53
196318
1309
חיה.
03:31
OK."
54
199329
1195
בסדר."
03:35
I didn't know Alison.
55
203096
2541
אני לא הכרתי את אליסון.
03:38
But I listened for her check-ins
every few minutes.
every few minutes.
56
206399
4242
אבל הקשבתי לאמירות שלה
בכל כמה דקות.
בכל כמה דקות.
03:43
I didn't know Richard.
57
211340
1618
אני לא הכרתי את ריצ'ארד.
03:45
But it mattered to me that he survived.
58
213839
2889
אבל זה היה חשוב לי שהוא שרד.
03:50
All I shared with them
59
218752
1794
כל מה ששיתפתי איתם
03:52
was my first name.
60
220570
1483
היה השם הפרטי שלי.
03:55
They didn't know
61
223013
1151
הם לא ידעו
שאני הייתי ראש מחלקה בוועדת העיצוב.
שאני הייתי ראש מחלקה בוועדת העיצוב.
03:56
that I was a head of a department
at the Design Council.
at the Design Council.
62
224188
3523
04:01
And here is my beloved briefcase,
63
229185
3557
והנה המזוודה האהובה שלי,
04:04
also rescued from that morning.
64
232766
2451
גם ניצלה באותו בוקר.
04:08
They didn't know that I published
architecture and design journals,
architecture and design journals,
65
236479
3966
הם לא ידעו שאני פירסמתי
יומני אדריכלות ועיצוב,
יומני אדריכלות ועיצוב,
04:12
that I was a Fellow
of the Royal Society of Arts,
of the Royal Society of Arts,
66
240469
3316
שאני הייתי עמיתה
בחברה המלכותית של האמנויות,
בחברה המלכותית של האמנויות,
04:15
that I wore black --
67
243809
1465
שאני לבשתי שחור --
04:18
still do --
68
246695
1166
עדיין --
04:20
that I smoked cigarillos.
69
248566
2556
שעישנתי סיגרלות.
04:23
I don't smoke cigarillos anymore.
70
251888
2303
אני כבר לא מעשנת סיגרלות.
04:26
I drank gin and I watched TED Talks,
71
254215
4184
אני שתיתי ג'ין ואני צפיתי בשיחות ב-TED,
04:30
of course, never dreaming
that one day I would be standing,
that one day I would be standing,
72
258423
6206
כמובן, אף פעם לא חלמתי
שיום אחד אני אעמוד כאן,
שיום אחד אני אעמוד כאן,
04:37
balancing on prosthetic legs,
73
265593
2895
שומרת על שיווי משקל
על רגליים תותבות,
על רגליים תותבות,
04:40
giving a talk.
74
268512
1157
נותנת הרצאה.
04:42
I was a young Australian woman
doing extraordinary things in London.
doing extraordinary things in London.
75
270651
5644
אני הייתי אישה אוסטרלית צעירה
שעושה דברים יוצאי דופן בלונדון.
שעושה דברים יוצאי דופן בלונדון.
04:48
And I wasn't ready for that all to end.
76
276319
2833
ולא הייתי מוכנה שכל זה ייגמר.
04:52
I was so determined to survive
77
280882
3158
אני הייתי כל כך נחושה לשרוד
04:56
that I used my scarf to tie tourniquets
around the tops of my legs,
around the tops of my legs,
78
284064
5202
שהשתמשתי בצעיף שלי כדי לקשור חוסם עורקים
מסביב לחלק העליון של הרגליים שלי,
מסביב לחלק העליון של הרגליים שלי,
05:01
and I just shut everything
and everyone out,
and everyone out,
79
289290
5333
ואני פשוט חסמתי את הכל ואת כולם בחוץ,
05:07
to focus, to listen to myself,
80
295345
3260
להתרכז, להקשיב לעצמי,
05:10
to be guided by instinct alone.
81
298629
3134
להיות מודרכת על ידי האינסטינקט לבדו.
05:15
I lowered my breathing rate.
82
303085
2094
הנמכתי את קצב הנשימה שלי.
05:17
I elevated my thighs.
83
305847
1780
הרמתי את הירכיים שלי.
05:19
I held myself upright
84
307651
1668
החזקתי את עצמי זקופה
05:21
and I fought the urge to close my eyes.
85
309343
3670
ונלחמתי בדחף לעצום את העיניים שלי.
05:26
I held on for almost an hour,
86
314681
3332
אני החזקתי כמעט שעה,
05:31
an hour to contemplate
the whole of my life
the whole of my life
87
319030
4381
שעה להרהר בכל החיים שלי
05:35
up until this point.
88
323435
1796
עד לנקודה הזו.
05:39
Perhaps I should have done more.
89
327199
3079
אולי הייתי צריכה לעשות יותר.
05:43
Perhaps I could have
lived more, seen more.
lived more, seen more.
90
331223
3204
אולי הייתי יכולה לחיות יותר, לראות יותר.
05:46
Maybe I should have gone running,
dancing, taken up yoga.
dancing, taken up yoga.
91
334451
4414
אולי הייתי צריכה לצאת לרוץ,
לרקוד, לעשות יוגה.
לרקוד, לעשות יוגה.
05:52
But my priority and my focus
was always my work.
was always my work.
92
340317
4938
אבל העדיפות שלי והמיקוד שלי
תמיד היה העבודה שלי.
תמיד היה העבודה שלי.
05:57
I lived to work.
93
345279
1901
אני חייתי כדי לעבוד.
05:59
Who I was on my business card
94
347730
2807
מי אני הייתי על כרטיס הביקור שלי
06:02
mattered to me.
95
350561
1270
היה חשוב לי.
06:05
But it didn't matter down in that tunnel.
96
353688
3610
אבל זה לא היה חשוב
שם במנהרה הזו.
שם במנהרה הזו.
06:11
By the time I felt that first touch
97
359226
4470
עד שהרגשתי את המגע הראשון
06:15
from one of my rescuers,
98
363720
2140
של אחד מהמצילים שלי,
06:18
I was unable to speak,
99
366472
2117
אני לא הייתי מסוגלת לדבר,
06:20
unable to say even
a small word, like "Gill."
a small word, like "Gill."
100
368613
4979
לא מסוגלת להגיד אפילו מילה קטנה,
כמו "ג'יל".
כמו "ג'יל".
06:27
I surrendered my body to them.
101
375183
2735
הכנעתי להם את הגוף שלי.
06:29
I had done all I possibly could,
102
377942
2873
עשיתי כל מה שיכולתי לעשות,
06:32
and now I was in their hands.
103
380839
3696
ועכשיו אני הייתי בידיים שלהם.
06:39
I understood
104
387091
1388
אני הבנתי
06:41
just who and what humanity really is,
105
389283
6198
בדיוק מי ומה האנושות היא בדיוק,
06:47
when I first saw the ID tag
106
395972
3199
כשראיתי לראשונה את כרטיס הזיהוי
06:51
that was given to me
when I was admitted to hospital.
when I was admitted to hospital.
107
399195
3259
שניתן לי כשאושפזתי בבית החולים.
06:54
And it read:
108
402478
1174
והיה כתוב עליו:
06:56
"One unknown estimated female."
109
404218
5270
"אישה, לפי הערכה, אחת לא ידועה."
07:03
One unknown estimated female.
110
411162
4215
אישה, לפי הערכה, אחת לא ידועה.
07:09
Those four words were my gift.
111
417004
2947
ארבעת המילים האלו היו המתנה שלי.
07:13
What they told me very clearly
112
421125
2747
מה שהם אמרו לי בצורה מאוד ברור
07:15
was that my life was saved,
113
423896
2705
זה שהחיים שלי ניצלו,
07:18
purely because I was a human being.
114
426625
3144
אך ורק כי הייתי בן אדם.
07:22
Difference of any kind made no difference
115
430610
4184
הבדל מכל סוג שהוא
לא היה משנה
לא היה משנה
07:26
to the extraordinary lengths
that the rescuers were prepared to go
that the rescuers were prepared to go
116
434818
4557
למאמצים הבלתי נדלים שצוות ההצלה
היה מוכן לעשות
היה מוכן לעשות
07:32
to save my life,
117
440129
1540
כדי להציל את החיים שלי.
07:34
to save as many unknowns as they could,
118
442458
2723
להציל כמה לא ידועים שהם יכלו,
07:37
and putting their own lives at risk.
119
445205
2332
ולסכן את החיים שלהם עצמם.
07:40
To them, it didn't matter
if I was rich or poor,
if I was rich or poor,
120
448405
4171
בשבילם, זה לא שינה
אם הייתי עשירה או ענייה,
אם הייתי עשירה או ענייה,
07:45
the color of my skin,
121
453298
2141
צבע העור שלי,
07:47
whether I was male or female,
122
455463
1562
אם הייתי גבר או אישה,
07:49
my sexual orientation,
123
457049
1897
הזהות המינית שלי,
07:51
who I voted for,
124
459613
1603
למי הצבעתי,
07:53
whether I was educated,
125
461240
1518
האם הייתי משכילה,
07:54
if I had a faith or no faith at all.
126
462782
3689
אם הייתה לי אמונה או ללא אמונה בכלל.
07:59
Nothing mattered
127
467409
1944
שום דבר לא שינה
08:01
other than I was a precious human life.
128
469377
4643
חוץ מזה שהייתי חיים אנושיים יקרים.
08:07
I see myself as a living fact.
129
475881
3480
אני רואה עצמי כעובדה חיה.
08:12
I am proof
130
480223
2029
אני ההוכחה
08:14
that unconditional love and respect
can not only save,
can not only save,
131
482276
6728
שאהבה ללא תנאי וכבוד
יכולים לא רק להציל,
יכולים לא רק להציל,
08:21
but it can transform lives.
132
489028
3041
אלא גם לשנות חיים.
08:25
Here is a wonderful image
of one of my rescuers, Andy, and I
of one of my rescuers, Andy, and I
133
493226
4468
הנה תמונה נפלאה
של אחד מהמושיעים שלי, אנדי, ואני
של אחד מהמושיעים שלי, אנדי, ואני
08:29
taken just last year.
134
497718
1872
שנלקחה בשנה שעברה.
08:32
Ten years after the event,
135
500080
2561
עשר שנים אחר האירוע הזה,
08:34
and here we are, arm in arm.
136
502665
2344
והנה אנחנו, יד ביד.
08:39
Throughout all the chaos,
137
507559
2118
בתוך כל הכאוס,
08:41
my hand was held tightly.
138
509701
2840
יד שלי הוחזקה חזק.
08:45
My face was stroked gently.
139
513200
2873
הפנים שלי לוטפו בעדינות.
08:49
What did I feel?
140
517161
1412
מה אני הרגשתי?
08:51
I felt loved.
141
519541
1222
אני הרגשתי נאהבת.
08:53
What's shielded me from hatred
and wanting retribution,
and wanting retribution,
142
521685
4817
מה שהגן עליי משנאה ומרצון לתגמול,
08:58
what's given me the courage to say:
143
526526
2989
מה שנתן לי את האומץ להגיד:
09:01
this ends with me
144
529539
2880
"זה מסתיים אצלי"
09:06
is love.
145
534006
1191
זו אהבה.
09:08
I was loved.
146
536585
1998
אני הייתי נאהבת.
09:13
I believe the potential
for widespread positive change
for widespread positive change
147
541234
6265
אני מאמינה שהפוטנציאל לשינוי חיובי נרחב
09:19
is absolutely enormous
148
547523
1580
הוא לגמרי ענק
09:21
because I know what we're capable of.
149
549127
2904
כי אני יודעת למה אנחנו מסוגלים.
09:24
I know the brilliance of humanity.
150
552055
3197
אני מכירה את הזוהר של האנושות.
09:27
So this leaves me with some
pretty big things to ponder
pretty big things to ponder
151
555930
3910
אז זה משאיר אותי
עם דברים די גדולים להרהר עליהם
עם דברים די גדולים להרהר עליהם
09:31
and some questions for us all to consider:
152
559864
3402
וכמה שאלות שאנחנו צריכים לשקול:
09:36
Is what unites us not far greater
than what can ever divide?
than what can ever divide?
153
564512
5873
האם מה שמאחד אותנו הוא לא גדול הרבה יותר
ממה שיכול אי פעם להפריד?
ממה שיכול אי פעם להפריד?
09:43
Does it have to take
a tragedy or a disaster
a tragedy or a disaster
154
571663
3790
האם צריכה לקרות טרגדיה או אסון
09:47
for us to feel deeply
connected as one species,
connected as one species,
155
575477
4496
כדי שאנחנו נרגיש מחוברים עמוקות כמין אחד,
09:52
as human beings?
156
580902
1859
כבני אדם?
09:55
And when will we embrace
the wisdom of our era
the wisdom of our era
157
583755
5206
ומתי אנחנו נחבק את התבונה של העידן שלנו
10:01
to rise above mere tolerance
158
589764
3370
כדי להתעלות מעל לרק סובלנות
10:05
and move to an acceptance
159
593931
2937
ולעבור לקבלה
10:08
for all who are only a label
until we know them?
until we know them?
160
596892
5333
לאלו שהם רק תווית עד שאנחנו מכירים אותם?
10:15
Thank you.
161
603550
1160
תודה רבה.
10:16
(Applause)
162
604734
6798
(מחיאות כפיים)
ABOUT THE SPEAKER
Gill Hicks - Survivor and activistGill Hicks has dedicated her life to being an advocate for peace.
Why you should listen
Dr. Gill Hicks is considered to be one of the most thought provoking, powerful and life affirming speakers in Australia and the UK. She is globally known as a survivor of the London terrorist bombings on July 7, 2005. She survived, but suffered severe and permanent injuries, losing both legs from just below the knee.
Originally from Adelaide, Australia, Hicks has lived in London since 1991, however in 2012 Hicks returned to Australia where she operates nationally and internationally through her not for profit M.A.D. for Peace network and her public speaking work.
Her unique and compelling projects and initiative's, aimed at both deterring anyone from following the path of violent extremism and building sustainable models for peace, draw upon Hicks's previous roles within the Arts.
An impressive career before the bombings included being at the helm of some of the UK's most prestigious and respected institutions -- including publishing director of the architecture, design and contemporary culture magazine, Blueprint, director of the Dangerous Minds design consultancy and head curator at the Design Council. It wasn’t until after the bombings that Hicks decided to dedicate her life to being an advocate for peace. She has made it her mission to use her experiences and her new body form to positive effect.
In 2007 Hicks founded the not for profit organisation M.A.D. for Peace, a platform that connects people globally and encourages us to think of "Peace as a Verb," something that we have an individual responsibility to do every day.
In 2008 Hicks released her first book, One Unknown, named after the chilling label given to her as she arrived to hospital as an unidentified body. The book was shortlisted for the Mind Book of the Year Awards.
Since her return to Australia in 2012, Hicks has been recognised as South Australian, Australian of the Year 2015 and is Chair to the Innovation component for the Committee for Adelaide.
In 2013 Hicks welcomed her daughter, Amelie into the world. This, as she describes it, is her finest achievement and greatest acknowledgement of the brilliance and resilience of the human body.
Gill Hicks | Speaker | TED.com