Shane Koyczan: To This Day ... for the bullied and beautiful
שיין קויקזן: "עד עצם היום הזה"... לכבוד קורבנות הבריונות היפים
Shane Koyczan makes spoken-word poetry and music. His poem "To This Day" is a powerful story of bullying and survival, illustrated by animators from around the world. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
כי אימי אמרה,
מישהו ישבור לך אותו."
זה לא מקום מסתור טוב.
כל-כך הרבה פעמים,
רק מלעמוד על שלי.
מי אתה.
בגיל כה צעיר,
מישהו עשה את זה בשבילנו.
כשתהיה גדול?"
לא הוגנת.
שאסור לנו להיות מה שאנחנו כבר.
כדי להמתיק את זיקנתי.
רציתי להיות ביולוג ימי.
ראיתי את הסרט "מלתעות",
שהורי עזבו כי לא רצו אותי.
רציתי שיעזבו אותי בשקט.
כשהייתי בן 13, רציתי להרוג איזה ילד.
לשקול ברצינות לפתח קריירה.
מה אני רוצה להיות,
אנו חייבים להיות
להקריב את מה שאנו
של מה שנהיה.
לקלים כל-כך לויתור?
[צחוק]
ויותר מדי מצטדקים.
תכננתי כבר את הכל.
"דוחס האשפה".
"אני מוציא את הזבל!"
[מחיאות כפיים]
דיוק "מיכל אשפה" דרוזה,
כאילו עברתי בדוחס אשפה.
אנה אפנה?"
חזר אלי.
שאני זוכר שכתבתי
לשנוא את עצמי.
חרף הקלות שבה
אין פירושו בהכרח
בתמורה לידידות,
פתק איחור, על שלא באו בזמן,
מכל הבטחה ריקה.
שנולדה מתוך תסכול
שכל הזמן כינה אותי "יוגי",
"יותר מדי סלי פיקניק."
לשטות במישהו,
שיעורי הבית שלי,"
בציפיה לציון כמעט מושלם,
כשהוא מחזיק ציון "אפס".
את הציון שלי, 28 מתוך 30,
כשהוא הביט אלי, מבולבל,
מהדוב הממוצע, בן זונה."
[מחיאות כפיים]
ומכות קרטה הן אותו דבר.
היא לא תיקנה אותי.
אינם בנויים לטפס על עצים,
ונחבלתי בצד ימין של גופי.
על ששיחקתי במקום אסור.
ראה את החבורה,
כל מיני שאלות על חיי בבית.
סבתא שלי נותנת לי מכות קרטה.
איך קיבלתי את החבורות.
התפשטו במהירות בכל ביה"ס,
אני שונא צלעות חזיר.
מהכינויים בהם מכנים אותך,
שאיש לא יתאהב בנו,
שיגרום לנו להרגיש שהשמש
בסככת כלי העבודה שלו.
ואנו השתדלנו לרוקן את עצמנו כדי לא לחוש דבר.
מעצם שבורה,
שמנתחים יכולים להסיר,
זה יכול.
וכינו אותה "מכוערת".
בפצצות רוק.
בכל הימים האומללים ההם.
כי בחוץ היה גרוע יותר.
בלי להסגיר שאנו שם.
הדביקו שלט לחזית שולחנה:
היא לא חושבת שהיא יפה
קצת פחות ממחצית פניה.
"היא נראית כמו תשובה שגויה
ולא הצליח כל-כך."
שהיא מגדלת שני ילדים
מתחילה במילה "אמא",
לפני שהם רואים את עורה,
שהורכב על עץ של משפחה אחרת,
ושני חלקים "טרגדיה",
מבדיקות וגלולות,
והמורדות הם צוקים תלולים,
גל-גאות של נוגדי דכאון,
בכיתה י',
ללכת הביתה לאמא ולאבא,
שניתן לרפא
של ערכת עזרה ראשונה.
שמודלק בשני קצותיו,
איך השמים מתעקמים
שכולם קוראים לו "מקור השראה",
בין אנשים שלא יכולים להבין
זה פחות עניין של התמכרות
שגדלו ככה.
ילדים עדיין זוכים לכינויים.
"היי, מפגר."
יש ארסנל של כינויים
ואין סביבו מישהו שבוחר לשמוע,
מאיזה פסקול תקוע
"ילדים יכולים להיות אכזריים."
ומאלפי האריות,
שכולם היו קילומטרים לפנינו.
וגבירות עם זקן,
מסובבים את הבקבוק,
על אברינו הפצועים ולהחלים,
כמה מאיתנו נפלו.
שכל זה
כשסוף-סוף החלטנו להרוס
שום דבר יפה,
תתקרבו אליה יותר, תביטו יותר זמן,
להמשיך ולנסות
וחתמתם עליו בעצמכם,
לשום קבוצה או קליקה.
לכדורסל או כל דבר אחר.
למפגן הפציעות, אבל לא גיליתם,
על השטח שלכם,
שנתקעו אי-שם,
אל דאגה.
של מחזור "הצלחנו",
ABOUT THE SPEAKER
Shane Koyczan - PoetShane Koyczan makes spoken-word poetry and music. His poem "To This Day" is a powerful story of bullying and survival, illustrated by animators from around the world.
Why you should listen
Shane Koyczan is a poet, author and performer. He performed at the opening ceremonies of the Vancouver 2010 Winter Olympics, where an audience of more than 1 billion people worldwide heard his piece “We Are More.”
He has published three books: Stickboy, Our Deathbeds Will Be Thirsty and Visiting Hours, selected by both the Guardian and the Globe and Mail for their Best Books of the Year lists.
In 2012, he released a full-length album with his band Shane Koyczan and the Short Story Long. The album includes the viral hit “To This Day,” which explores the anguish of anyone who grew up feeling different or just a little bit alone. To bring visual life to this image-rich poem, Koyczan invited artists from around the world to contribute 20-second segments of animation to the project. Posted on YouTube on February 19, 2013, by the close of the month the video had been viewed 6 million times.
Shane Koyczan | Speaker | TED.com