TED2010
Daniel Kahneman: The riddle of experience vs. memory
דניאל כהנמן: דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זיכרון
Filmed:
Readability: 3.5
6,094,013 views
בעזרת דוגמאות מחופשות ועד קולונוסקופיות, חתן פרס הנובל ומייסד הכלכלה ההתנהגותית דניאל כהנמן מגלה איך ה"אני החווה" וה"אני הזוכר" שלנו תופסים אושר בצורה שונה. לתובנה חדשה זו השלכות עמוקות לגבי כלכלה, מדיניות ציבורית -- והמודעות העצמי שלנו.
Daniel Kahneman - Behavioral economics founder
Widely regarded as the world's most influential living psychologist, Daniel Kahneman won the Nobel in Economics for his pioneering work in behavioral economics -- exploring the irrational ways we make decisions about risk. Full bio
Widely regarded as the world's most influential living psychologist, Daniel Kahneman won the Nobel in Economics for his pioneering work in behavioral economics -- exploring the irrational ways we make decisions about risk. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
00:15
Everybody talks about happiness these days.
0
0
3000
כולם מדברים על אושר כיום.
00:18
I had somebody count the number of books
1
3000
3000
ביקשתי ממישהו לספור את כמות הספרים
00:21
with "happiness" in the title published in the last five years
2
6000
3000
עם "אושר" בכותרת
שפורסמו בחמש השנים האחרונות
שפורסמו בחמש השנים האחרונות
00:24
and they gave up after about 40, and there were many more.
3
9000
5000
והוא הפסיק אחרי 40, והיו עוד הרבה.
00:29
There is a huge wave of interest in happiness,
4
14000
3000
ישנה התעניינות עצומה באושר
00:32
among researchers.
5
17000
2000
בקרב חוקרים.
00:34
There is a lot of happiness coaching.
6
19000
2000
יש הרבה מאמני אושר.
00:36
Everybody would like to make people happier.
7
21000
2000
כולם רוצים להפוך אנשים למאושרים יותר.
00:38
But in spite of all this flood of work,
8
23000
4000
אבל למרות כל מבול הפעילות הזה,
00:42
there are several cognitive traps
9
27000
2000
ישנן כמה מלכודות קוגניטיביות
00:44
that sort of make it almost impossible to think straight
10
29000
3000
שמקשות מאוד לחשוב בהיגיון
00:47
about happiness.
11
32000
2000
על אושר.
00:49
And my talk today will be mostly about these cognitive traps.
12
34000
3000
והרצאתי היום תהיה בעיקר על המלכודות האלו.
00:52
This applies to laypeople thinking about their own happiness,
13
37000
3000
זה חל על אנשים רגילים שחושבים על האושר שלהם,
00:55
and it applies to scholars thinking about happiness,
14
40000
3000
וגם על חוקרים שחושבים על אושר,
00:58
because it turns out we're just as messed up as anybody else is.
15
43000
4000
כי מסתבר שאנחנו מתוסבכים בדיוק כמו כולם.
01:02
The first of these traps
16
47000
2000
המלכודת הראשונה
01:04
is a reluctance to admit complexity.
17
49000
3000
היא אי-הרצון להודות במורכבות.
01:07
It turns out that the word "happiness"
18
52000
3000
מסתבר שהמילה "אושר"
01:10
is just not a useful word anymore,
19
55000
3000
כבר אינה שימושית יותר,
01:13
because we apply it to too many different things.
20
58000
3000
כי מקשרים אותה ליותר מדי דברים שונים.
01:16
I think there is one particular meaning to which we might restrict it,
21
61000
3000
לדעתי, צריך להגביל אותה למשמעות אחת,
01:19
but by and large,
22
64000
2000
אבל באופן כללי
01:21
this is something that we'll have to give up
23
66000
2000
נצטרך לוותר על הרעיון
01:23
and we'll have to adopt the more complicated view
24
68000
4000
ולאמץ תפיסה מורכבת יותר
01:27
of what well-being is.
25
72000
2000
לגבי מהי רווחה.
01:29
The second trap is a confusion between experience and memory;
26
74000
4000
המלכודת השנייה היא הבלבול בין חוויה לבין זיכרון.
01:33
basically, it's between being happy in your life,
27
78000
3000
זה ההבדל בין להיות מאושר בחייך
01:36
and being happy about your life
28
81000
2000
לבין להיות מאושר לגבי חייך
01:38
or happy with your life.
29
83000
2000
או מאושר מחייך.
01:40
And those are two very different concepts,
30
85000
2000
ואלו שני מושגים מאוד שונים,
01:42
and they're both lumped in the notion of happiness.
31
87000
3000
ושניהם נדחסים לתוך המושג אושר.
01:45
And the third is the focusing illusion,
32
90000
3000
והמלכודת השלישית היא אשליית ההתמקדות,
01:48
and it's the unfortunate fact that we can't think about any circumstance
33
93000
3000
וזאת העובדה המצערת שאנו לא יכולים לחשוב על גורם
01:51
that affects well-being
34
96000
2000
המשפיע על רווחה
01:53
without distorting its importance.
35
98000
2000
מבלי לעוות את חשיבותו.
01:55
I mean, this is a real cognitive trap.
36
100000
3000
זו באמת מלכודת מחשבתית.
01:58
There's just no way of getting it right.
37
103000
3000
אין שום דרך לתפוס אותו בצורה נכונה.
02:01
Now, I'd like to start with an example
38
106000
2000
אתחיל בדוגמא
02:03
of somebody who had a question-and-answer session
39
108000
5000
שמישהו סיפר
02:08
after one of my lectures reported a story,
40
113000
4000
בסיום אחת ההרצאות שלי.
02:12
and that was a story --
41
117000
1000
וזה הסיפור:
02:13
He said he'd been listening to a symphony,
42
118000
3000
הוא סיפר שהקשיב לסימפוניה
02:16
and it was absolutely glorious music
43
121000
3000
וזו היתה פשוט מוזיקה נפלאה
02:19
and at the very end of the recording,
44
124000
3000
וממש בסוף ההקלטה,
02:22
there was a dreadful screeching sound.
45
127000
2000
היה צליל חריקה נורא.
02:24
And then he added, really quite emotionally,
46
129000
2000
ואז הוא הוסיף, די בהתרגשות,
02:26
it ruined the whole experience.
47
131000
4000
שזה הרס את כל החוויה.
02:30
But it hadn't.
48
135000
2000
אבל זה לא.
02:32
What it had ruined were the memories of the experience.
49
137000
3000
מה שזה הרס זה את הזיכרונות מהחוויה.
02:35
He had had the experience.
50
140000
2000
הוא חווה את החוויה.
02:37
He had had 20 minutes of glorious music.
51
142000
2000
הוא חווה 20 דקות של מוזיקה נהדרת.
02:39
They counted for nothing
52
144000
2000
והם נמחקו לחלוטין,
02:41
because he was left with a memory;
53
146000
3000
כי הוא נשאר עם זיכרון,
02:44
the memory was ruined,
54
149000
2000
הזיכרון נהרס,
02:46
and the memory was all that he had gotten to keep.
55
151000
3000
והזיכרון זה כל מה שהוא זכה לשמור.
02:49
What this is telling us, really,
56
154000
3000
מה שזה אומר לנו,
02:52
is that we might be thinking of ourselves and of other people
57
157000
2000
זה שאפשר לחשוב עלינו ועל אחרים
02:54
in terms of two selves.
58
159000
2000
במונחים של שני "אני".
02:56
There is an experiencing self,
59
161000
3000
ישנו האני-החווה,
02:59
who lives in the present
60
164000
2000
אשר חי בהווה
03:01
and knows the present,
61
166000
2000
ומכיר את ההווה,
03:03
is capable of re-living the past,
62
168000
2000
ומסוגל לחיות שוב את העבר,
03:05
but basically it has only the present.
63
170000
3000
אך ביסודו של דבר יש לו רק את ההווה.
03:08
It's the experiencing self that the doctor approaches --
64
173000
3000
זה האני החווה שאליו פונה הרופא --
03:11
you know, when the doctor asks,
65
176000
1000
מכירים, כשהרופא שואל,
03:12
"Does it hurt now when I touch you here?"
66
177000
4000
"זה כואב עכשיו כשאני נוגע כאן?"
03:16
And then there is a remembering self,
67
181000
3000
ויש האני-הזוכר,
03:19
and the remembering self is the one that keeps score,
68
184000
4000
והאני-הזוכר הוא האחד שמתעד,
03:23
and maintains the story of our life,
69
188000
2000
ושומר את סיפור חיינו,
03:25
and it's the one that the doctor approaches
70
190000
3000
והוא האחד שהרופא פונה אליו
03:28
in asking the question,
71
193000
2000
בשאלה,
03:30
"How have you been feeling lately?"
72
195000
3000
"איך הרגשת לאחרונה?"
03:33
or "How was your trip to Albania?" or something like that.
73
198000
3000
או "איך היה הטיול שלך לאלבניה?".
03:36
Those are two very different entities,
74
201000
3000
אלו שתי ישויות שונות מאוד,
03:39
the experiencing self and the remembering self,
75
204000
3000
האני-החווה והאני-הזוכר
03:42
and getting confused between them is part of the mess
76
207000
4000
ולהתבלבל ביניהם זה חלק מהסיבוך
03:46
about the notion of happiness.
77
211000
3000
שבמושג "אושר".
03:49
Now, the remembering self
78
214000
3000
עכשיו, האני הזוכר
03:52
is a storyteller.
79
217000
3000
הוא מספר סיפורים.
03:55
And that really starts with a basic response of our memories --
80
220000
4000
וזה מתחיל מתגובה בסיסית של הזכרונות שלנו,
03:59
it starts immediately.
81
224000
2000
זה מתחיל מיידית.
04:01
We don't only tell stories when we set out to tell stories.
82
226000
3000
אנחנו מספרים סיפורים לא רק כשאנחנו רוצים לעשות זאת,
04:04
Our memory tells us stories,
83
229000
3000
הזיכרון שלנו מספר לנו סיפורים,
04:07
that is, what we get to keep from our experiences
84
232000
2000
כלומר, מה שאנו מצליחים לשמור מהחוויות שלנו
04:09
is a story.
85
234000
2000
הוא סיפור.
04:11
And let me begin with one example.
86
236000
5000
ואתחיל בדוגמא.
04:16
This is an old study.
87
241000
2000
זהו מחקר ישן.
04:18
Those are actual patients undergoing a painful procedure.
88
243000
3000
אלו מטופלים אמיתיים העוברים טיפול כואב.
04:21
I won't go into detail. It's no longer painful these days,
89
246000
3000
לא אכנס לפרטים.
כיום זה כבר לא כואב,
כיום זה כבר לא כואב,
04:24
but it was painful when this study was run in the 1990s.
90
249000
4000
אך זה היה כואב כשהמחקר בוצע בשנות ה-90.
04:28
They were asked to report on their pain every 60 seconds.
91
253000
3000
הם נתבקשו לדווח על הכאב שלהם כל 60 שניות.
04:31
Here are two patients,
92
256000
3000
והנה שני מטופלים.
04:34
those are their recordings.
93
259000
2000
אלו הרשומות שלהם.
04:36
And you are asked, "Who of them suffered more?"
94
261000
3000
ואשאל, "מי מהם סבל יותר?"
04:39
And it's a very easy question.
95
264000
2000
וזאת שאלה קלה מאוד.
04:41
Clearly, Patient B suffered more --
96
266000
2000
בבירור, מטופל B סבל יותר.
04:43
his colonoscopy was longer,
97
268000
2000
הקולונוסקופיה שלו הייתה ארוכה יותר,
04:45
and every minute of pain that Patient A had,
98
270000
3000
ועל כל דקה של כאב שחש מטופל A
04:48
Patient B had, and more.
99
273000
3000
למטופל B היה יותר.
04:51
But now there is another question:
100
276000
3000
אך עכשיו יש שאלה אחרת:
04:54
"How much did these patients think they suffered?"
101
279000
3000
"כמה חשבו המטופלים הללו שהם סבלו?"
04:57
And here is a surprise.
102
282000
2000
והנה הפתעה:
04:59
The surprise is that Patient A
103
284000
2000
ההפתעה היא שלמטופל A
05:01
had a much worse memory of the colonoscopy
104
286000
3000
היה זיכרון הרבה יותר גרוע של הקולונוסקופיה
05:04
than Patient B.
105
289000
2000
מאשר למטופל B.
05:06
The stories of the colonoscopies were different,
106
291000
3000
הסיפורים של הקולונוסקופיות היו שונים,
05:09
and because a very critical part of the story is how it ends.
107
294000
6000
ומשום שלסיום הסיפור יש השפעה קריטית --
05:15
And neither of these stories is very inspiring or great --
108
300000
3000
ואף אחד מהסיפורים האלו לא מעורר השראה --
05:18
but one of them is this distinct ... (Laughter)
109
303000
4000
אך אחד מהם הוא נבדל ... (צחוק)
05:22
but one of them is distinctly worse than the other.
110
307000
3000
אך אחד מהם הוא בבירור גרוע יותר מהאחר.
05:25
And the one that is worse
111
310000
2000
והגרוע יותר
05:27
is the one where pain was at its peak at the very end;
112
312000
3000
הוא זה שהכאב בו היה בשיאו בסוף.
05:30
it's a bad story.
113
315000
2000
זה סיפור רע.
05:32
How do we know that?
114
317000
2000
איך אנו יודעים זאת?
05:34
Because we asked these people after their colonoscopy,
115
319000
3000
כי שאלנו אותם אחרי הקולוסקופיה,
05:37
and much later, too,
116
322000
1000
ומאוחר יותר,
05:38
"How bad was the whole thing, in total?"
117
323000
2000
"כמה גרוע היה כל הטיפול, בסה"כ?"
05:40
And it was much worse for A than for B, in memory.
118
325000
4000
וזה היה הרבה יותר גרוע ל-A מאשר ל-B, בזיכרונם.
05:44
Now this is a direct conflict
119
329000
2000
זהו קונפליקט ישיר
05:46
between the experiencing self and the remembering self.
120
331000
3000
בין האני החווה לאני הזוכר.
05:49
From the point of view of the experiencing self,
121
334000
3000
מנקודת המבט של האני החווה,
05:52
clearly, B had a worse time.
122
337000
2000
בבירור, ל-B היה יותר גרוע.
05:54
Now, what you could do with Patient A,
123
339000
3000
עכשיו, מה שאפשר לעשות עם מטופל A,
05:57
and we actually ran clinical experiments,
124
342000
3000
ואנו למעשה ביצענו ניסויים קליניים,
06:00
and it has been done, and it does work --
125
345000
2000
וזה נעשה, וזה עובד,
06:02
you could actually extend the colonoscopy of Patient A
126
347000
5000
אפשר להאריך את הקולונוסקופיה של מטופל A
06:07
by just keeping the tube in without jiggling it too much.
127
352000
3000
על ידי השארה של הצינור מבלי תזוזה.
06:10
That will cause the patient
128
355000
3000
זה יגרום למטופל
06:13
to suffer, but just a little
129
358000
3000
לסבול, אך רק מעט
06:16
and much less than before.
130
361000
2000
והרבה פחות מאשר קודם.
06:18
And if you do that for a couple of minutes,
131
363000
2000
ואם עושים זאת למשך מספר דקות,
06:20
you have made the experiencing self
132
365000
2000
האני החווה
06:22
of Patient A worse off,
133
367000
2000
של מטופל A סובל יותר,
06:24
and you have the remembering self of Patient A
134
369000
3000
והאני הזוכר של מטופל A
06:27
a lot better off,
135
372000
2000
מרוצה יותר,
06:29
because now you have endowed Patient A
136
374000
2000
בגלל שעכשיו הענקנו למטופל A
06:31
with a better story
137
376000
2000
סיפור יותר טוב
06:33
about his experience.
138
378000
3000
לגבי החוויה שלו.
06:36
What defines a story?
139
381000
3000
מה מגדיר סיפור?
06:39
And that is true of the stories
140
384000
2000
וזה נכון לסיפורים
06:41
that memory delivers for us,
141
386000
2000
שהזיכרון מעביר לנו,
06:43
and it's also true of the stories that we make up.
142
388000
3000
וזה נכון גם לגבי הסיפורים שאנחנו ממציאים.
06:46
What defines a story are changes,
143
391000
4000
מה שמגדיר סיפור הם שינויים,
06:50
significant moments and endings.
144
395000
3000
רגעיים משמעותיים וסיומות.
06:53
Endings are very, very important
145
398000
2000
סיומות הן מאוד, מאוד חשובות
06:55
and, in this case, the ending dominated.
146
400000
4000
ובמקרה הזה, הסיומת שלטה.
06:59
Now, the experiencing self
147
404000
2000
האני החווה
07:01
lives its life continuously.
148
406000
3000
חי את חייו ברציפות.
07:04
It has moments of experience, one after the other.
149
409000
3000
יש לו רגעים של חוויות, אחד אחרי השני.
07:07
And you can ask: What happens to these moments?
150
412000
3000
ותשאלו: מה קורה לרגעים הללו?
07:10
And the answer is really straightforward:
151
415000
2000
והתשובה היא באמת פשוטה.
07:12
They are lost forever.
152
417000
2000
הם נעלמים לעד.
07:14
I mean, most of the moments of our life --
153
419000
2000
רוב הרגעים בחיינו --
07:16
and I calculated, you know, the psychological present
154
421000
3000
וחישבתי -- משך ההווה הפסיכולוגי
07:19
is said to be about three seconds long;
155
424000
2000
נחשב לשלוש שניות.
07:21
that means that, you know,
156
426000
2000
מה שאומר,
07:23
in a life there are about 600 million of them;
157
428000
2000
שבחיים, יש בערך 600 מיליון כאלה.
07:25
in a month, there are about 600,000 --
158
430000
3000
בחודש, יש בערך 600,000.
07:28
most of them don't leave a trace.
159
433000
4000
רובם לא משאירים סימן.
07:32
Most of them are completely ignored
160
437000
2000
מרובם, האני הזוכר
07:34
by the remembering self.
161
439000
2000
מתעלם לחלוטין.
07:36
And yet, somehow you get the sense
162
441000
2000
ועדיין, איכשהו אנחנו מקבלים את התחושה
07:38
that they should count,
163
443000
2000
שהם אמורים להיחשב,
07:40
that what happens during these moments of experience
164
445000
3000
שמה שקורה במשך הרגעים האלה של החוויות
07:43
is our life.
165
448000
2000
הוא חיינו.
07:45
It's the finite resource that we're spending
166
450000
2000
זה המשאב המוגבל שאנו מבזבזים
07:47
while we're on this earth.
167
452000
2000
כל עוד אנו על כדור הארץ.
07:49
And how to spend it
168
454000
2000
ואיך לבזבז אותו,
07:51
would seem to be relevant,
169
456000
2000
נראה רלוונטי,
07:53
but that is not the story
170
458000
2000
אך לא זה הסיפור
07:55
that the remembering self keeps for us.
171
460000
2000
שהאני הזוכר שומר בשבילנו.
07:57
So we have the remembering self
172
462000
2000
אז יש לנו את האני הזוכר
07:59
and the experiencing self,
173
464000
2000
ואת האני החווה,
08:01
and they're really quite distinct.
174
466000
2000
והם באמת שונים לגמרי.
08:03
The biggest difference between them
175
468000
2000
ההבדל הגדול ביותר ביניהם
08:05
is in the handling of time.
176
470000
3000
הוא ההתיחסות לזמן.
08:08
From the point of view of the experiencing self,
177
473000
3000
מנקודת המבט של האני החווה,
08:11
if you have a vacation,
178
476000
2000
אם יש לך חופשה,
08:13
and the second week is just as good as the first,
179
478000
3000
והשבוע השני הוא טוב בדיוק כמו הראשון,
08:16
then the two-week vacation
180
481000
3000
אז חופשה בת שבועיים
08:19
is twice as good as the one-week vacation.
181
484000
3000
טובה פי שניים מחופשה בת שבוע.
08:22
That's not the way it works at all for the remembering self.
182
487000
3000
אך לא כך עובד האני הזוכר.
08:25
For the remembering self, a two-week vacation
183
490000
2000
לאני הזוכר, חופשה בת שבועיים
08:27
is barely better than the one-week vacation
184
492000
3000
היא בקושי טובה יותר מחופשה בת שבוע
08:30
because there are no new memories added.
185
495000
2000
כי לא נוספו זכרונות חדשים.
08:32
You have not changed the story.
186
497000
3000
לא שיניתם את הסיפור.
08:35
And in this way,
187
500000
2000
ובדרך הזאת,
08:37
time is actually the critical variable
188
502000
3000
זמן הוא בעצם המשתנה הקריטי
08:40
that distinguishes a remembering self
189
505000
3000
המבדיל בין האני הזוכר
08:43
from an experiencing self;
190
508000
2000
לבין האני החווה.
08:45
time has very little impact on the story.
191
510000
3000
למשך הזמן יש השפעה מזערית על הסיפור.
08:49
Now, the remembering self does more
192
514000
3000
עכשיו, האני הזוכר לא רק
08:52
than remember and tell stories.
193
517000
2000
זוכר ומספר סיפורים.
08:54
It is actually the one that makes decisions
194
519000
4000
הוא בעצם זה שמקבל החלטות.
08:58
because, if you have a patient who has had, say,
195
523000
2000
כי אם יש מטופל שעשה, נגיד,
09:00
two colonoscopies with two different surgeons
196
525000
3000
שתי קולונוסקופיות עם שני מנתחים שונים
09:03
and is deciding which of them to choose,
197
528000
3000
ומחליט במי מהם לבחור,
09:06
then the one that chooses
198
531000
3000
אז זה שייבחר
09:09
is the one that has the memory that is less bad,
199
534000
4000
הוא זה שנושא זיכרון פחות רע,
09:13
and that's the surgeon that will be chosen.
200
538000
2000
וזה המנתח אשר ייבחר.
09:15
The experiencing self
201
540000
2000
לאני החווה
09:17
has no voice in this choice.
202
542000
3000
אין שום חלק בהחלטה הזו.
09:20
We actually don't choose between experiences,
203
545000
3000
אנחנו בעצם לא בוחרים בין חוויות.
09:23
we choose between memories of experiences.
204
548000
3000
אנחנו בוחרים בין זיכרונות של חוויות.
09:26
And even when we think about the future,
205
551000
3000
ואפילו כשאנו חושבים על העתיד,
09:29
we don't think of our future normally as experiences.
206
554000
3000
אנחנו בד"כ לא חושבים על העתיד כחוויות.
09:32
We think of our future
207
557000
2000
אנו חושבים על העתיד
09:34
as anticipated memories.
208
559000
3000
כעל זיכרונות צפויים.
09:37
And basically you can look at this,
209
562000
2000
ובעקרון אפשר לראות את זה,
09:39
you know, as a tyranny of the remembering self,
210
564000
3000
כעריצות של האני הזוכר,
09:42
and you can think of the remembering self
211
567000
2000
ואפשר לדמיין את האני הזוכר
09:44
sort of dragging the experiencing self
212
569000
2000
גורר את האני החווה
09:46
through experiences that
213
571000
2000
דרך חוויות
09:48
the experiencing self doesn't need.
214
573000
2000
שהאני החווה לא צריך.
09:50
I have that sense that
215
575000
2000
יש לי תחושה
09:52
when we go on vacations
216
577000
2000
שכשאנחנו יוצאים לחופשות
09:54
this is very frequently the case;
217
579000
2000
זה בד"כ המצב,
09:56
that is, we go on vacations,
218
581000
2000
אנחנו יוצאים לחופשות,
09:58
to a very large extent,
219
583000
2000
במידה רבה,
10:00
in the service of our remembering self.
220
585000
3000
בשירות של האני הזוכר שלנו.
10:03
And this is a bit hard to justify I think.
221
588000
3000
ולדעתי, קשה להצדיק את זה.
10:06
I mean, how much do we consume our memories?
222
591000
3000
כלומר, עד כמה אנו צורכים את הזיכרונות שלנו?
10:09
That is one of the explanations
223
594000
2000
זהו אחד ההסברים
10:11
that is given for the dominance
224
596000
2000
שניתנים לדומיננטיות
10:13
of the remembering self.
225
598000
2000
של האני הזוכר.
10:15
And when I think about that, I think about a vacation
226
600000
2000
וכשאני חושב על זה, אני חושב על חופשה
10:17
we had in Antarctica a few years ago,
227
602000
3000
באנטרטיקה לפני כמה שנים,
10:20
which was clearly the best vacation I've ever had,
228
605000
3000
שבהחלט הייתה החופשה הטובה ביותר שהייתה לי,
10:23
and I think of it relatively often,
229
608000
2000
ואני חושב עליה לעיתים קרובות יחסית,
10:25
relative to how much I think of other vacations.
230
610000
2000
יחסית לחופשות אחרות.
10:27
And I probably have consumed
231
612000
4000
וכנראה שצרכתי את הזכרונות שלי
10:31
my memories of that three-week trip, I would say,
232
616000
2000
מהטיול בן שלושת השבועות הזה,
10:33
for about 25 minutes in the last four years.
233
618000
3000
למשך בערך 25 דקות בארבע השנים האחרונות.
10:36
Now, if I had ever opened the folder
234
621000
3000
עכשיו, אם הייתי פותח את התיקייה
10:39
with the 600 pictures in it,
235
624000
3000
עם 600 התמונות שבתוכה,
10:42
I would have spent another hour.
236
627000
2000
הייתי מבלה שעה נוספת.
10:44
Now, that is three weeks,
237
629000
2000
עכשיו, זו חופשה של שלושה שבועות,
10:46
and that is at most an hour and a half.
238
631000
2000
וזה לכל היותר שעה וחצי של צריכה.
10:48
There seems to be a discrepancy.
239
633000
2000
נראה שיש חוסר התאמה.
10:50
Now, I may be a bit extreme, you know,
240
635000
2000
אולי אני יוצא דופן
10:52
in how little appetite I have for consuming memories,
241
637000
3000
בכך שאני צורך מעט זיכרונות,
10:55
but even if you do more of this,
242
640000
3000
אבל אפילו אם תצרכו יותר,
10:58
there is a genuine question:
243
643000
3000
יש שאלה אמיתית:
11:01
Why do we put so much weight on memory
244
646000
4000
למה אנו נותנים כל כך הרבה משקל לזיכרון
11:05
relative to the weight that we put on experiences?
245
650000
3000
יחסית למשקל שאנו נותנים לחוויות?
11:08
So I want you to think
246
653000
2000
אז אני רוצה שתעשו
11:10
about a thought experiment.
247
655000
3000
ניסוי מחשבתי.
11:13
Imagine that for your next vacation,
248
658000
2000
דמיינו שבחופשה הבאה שלכם
11:15
you know that at the end of the vacation
249
660000
3000
אתם יודעים שבסוף החופשה
11:18
all your pictures will be destroyed,
250
663000
3000
כל התמונות שלכם תהרסנה,
11:21
and you'll get an amnesic drug
251
666000
2000
ותקבלו סם שיכחה
11:23
so that you won't remember anything.
252
668000
2000
כך שלא תזכרו דבר.
11:25
Now, would you choose the same vacation? (Laughter)
253
670000
4000
עכשיו, האם תבחרו באותה חופשה? (צחוק)
11:29
And if you would choose a different vacation,
254
674000
5000
ואם תבחרו בחופשה אחרת,
11:34
there is a conflict between your two selves,
255
679000
2000
יש עימות בין שני האני שלכם,
11:36
and you need to think about how to adjudicate that conflict,
256
681000
3000
ואתם צריכים לחשוב על איך לפסוק בעימות הזה,
11:39
and it's actually not at all obvious, because
257
684000
3000
וזה בעצם בכלל לא ברור,
11:42
if you think in terms of time,
258
687000
3000
כי אם תחשבו במונחים של זמן,
11:45
then you get one answer,
259
690000
3000
אז יש תשובה אחת.
11:48
and if you think in terms of memories,
260
693000
3000
ואם חושבים במונחים של זיכרונות,
11:51
you might get another answer.
261
696000
2000
אתם עלולים לקבל תשובה אחרת.
11:53
Why do we pick the vacations we do
262
698000
3000
הדרך בה אנו בוחרים חופשה,
11:56
is a problem that confronts us
263
701000
3000
היא בעיה שמתמודדים איתה
11:59
with a choice between the two selves.
264
704000
2000
בבחירה בין שני האני.
12:01
Now, the two selves
265
706000
3000
עכשיו, שני האני
12:04
bring up two notions of happiness.
266
709000
2000
מביאים שני סוגים של אושר.
12:06
There are really two concepts of happiness
267
711000
2000
יש באמת שני מושגים של אושר
12:08
that we can apply, one per self.
268
713000
3000
שאנו יכולים להחיל, אחד לכל אני.
12:11
So you can ask: How happy is the experiencing self?
269
716000
5000
אפשר לשאול:
כמה מאושר הוא האני החווה?
כמה מאושר הוא האני החווה?
12:16
And then you would ask: How happy are the moments
270
721000
2000
ואפשר לשאול:
כמה מאושרים הם הרגעים
כמה מאושרים הם הרגעים
12:18
in the experiencing self's life?
271
723000
3000
בחיי האני החווה?
12:21
And they're all -- happiness for moments
272
726000
2000
וכולם -- אושר מרגעים
12:23
is a fairly complicated process.
273
728000
2000
הוא תהליך מסובך למדי.
12:25
What are the emotions that can be measured?
274
730000
3000
מהם הרגשות שאותם ניתן למדוד?
12:28
And, by the way, now we are capable
275
733000
2000
ודרך אגב, עכשיו אנו יכולים
12:30
of getting a pretty good idea
276
735000
2000
לקבל מושג די טוב
12:32
of the happiness of the experiencing self over time.
277
737000
4000
על האושר של האני החווה לאורך זמן.
12:38
If you ask for the happiness of the remembering self,
278
743000
3000
אבל אם שואלים לגבי האושר של האני הזוכר,
12:41
it's a completely different thing.
279
746000
2000
זה דבר שונה לחלוטין.
12:43
This is not about how happily a person lives.
280
748000
3000
זו אינה שאלה על כמה אשה חיה באושר.
12:46
It is about how satisfied or pleased the person is
281
751000
3000
אלא על כמה מרוצה או מסופקת האשה
12:49
when that person thinks about her life.
282
754000
4000
כשהיא חושבת על חייה.
12:53
Very different notion.
283
758000
2000
מושג שונה לחלוטין.
12:55
Anyone who doesn't distinguish those notions
284
760000
3000
כל מי שלא מבחין בין מושגים אלו,
12:58
is going to mess up the study of happiness,
285
763000
2000
הולך להתבלבל בחקר האושר,
13:00
and I belong to a crowd of students of well-being,
286
765000
3000
ואני שייך לקבוצה זו של חוקרים
13:03
who've been messing up the study of happiness for a long time
287
768000
4000
שמתבלבלים בחקר האושר כבר הרבה זמן,
13:07
in precisely this way.
288
772000
2000
בדיוק בצורה זו.
13:09
The distinction between the
289
774000
2000
ההבחנה בין
13:11
happiness of the experiencing self
290
776000
2000
האושר של האני החווה
13:13
and the satisfaction of the remembering self
291
778000
3000
לסיפוק של האני הזוכר
13:16
has been recognized in recent years,
292
781000
2000
זוהתה בשנים האחרונות,
13:18
and there are now efforts to measure the two separately.
293
783000
3000
ועכשיו מנסים למדוד את השניים בנפרד.
13:21
The Gallup Organization has a world poll
294
786000
3000
לארגון גאלופ יש סקר עולמי
13:24
where more than half a million people
295
789000
2000
על יותר מחצי מיליון איש
13:26
have been asked questions
296
791000
2000
שנשאלו
13:28
about what they think of their life
297
793000
2000
מה הם חושבים על חייהם
13:30
and about their experiences,
298
795000
2000
ועל החוויות שלהם.
13:32
and there have been other efforts along those lines.
299
797000
3000
והיו מאמצים אחרים על-פי קוי-פעולה אלו.
13:35
So in recent years, we have begun to learn
300
800000
3000
כך שבשנים האחרונות, התחלנו ללמוד
13:38
about the happiness of the two selves.
301
803000
3000
על האושר של שני האני.
13:41
And the main lesson I think that we have learned
302
806000
3000
ואני סבור שהמסר המרכזי שלמדנו,
13:44
is they are really different.
303
809000
2000
הוא שהם מאוד שונים.
13:46
You can know how satisfied somebody is with their life,
304
811000
5000
אפשר לדעת עד כמה מישהו מרוצה מהחיים,
13:51
and that really doesn't teach you much
305
816000
2000
וזה באמת לא אומר לנו הרבה
13:53
about how happily they're living their life,
306
818000
3000
לגבי כמה הוא חי את חייו באושר,
13:56
and vice versa.
307
821000
2000
וההיפך.
13:58
Just to give you a sense of the correlation,
308
823000
2000
רק כדי לתת לכם מושג לעוצמת הקשר,
14:00
the correlation is about .5.
309
825000
2000
המתאם הוא בערך 0.5.
14:02
What that means is if you met somebody,
310
827000
3000
וזה אומר שאם תפגשו מישהו,
14:05
and you were told, "Oh his father is six feet tall,"
311
830000
4000
ונאמר לכם שאבא שלו בגובה של מטר תשעים,
14:09
how much would you know about his height?
312
834000
2000
כמה תדעו על הגובה שלו?
14:11
Well, you would know something about his height,
313
836000
2000
אתם תדעו משהו על הגובה שלו,
14:13
but there's a lot of uncertainty.
314
838000
2000
אך קיים הרבה חוסר וודאות.
14:15
You have that much uncertainty.
315
840000
2000
אותה רמה של חוסר ודאות קיימת
14:17
If I tell you that somebody ranked their life eight on a scale of ten,
316
842000
4000
אם אומר לכם שאדם דירג את חייו 8 מתוך 10,
14:21
you have a lot of uncertainty
317
846000
2000
יש הרבה חוסר וודאות
14:23
about how happy they are
318
848000
2000
לגבי רמת האושר שלו
14:25
with their experiencing self.
319
850000
2000
עם האני החווה.
14:27
So the correlation is low.
320
852000
2000
אז המתאם הוא נמוך.
14:29
We know something about what controls
321
854000
3000
אנחנו יודעים משהו לגבי מה משפיע
14:32
satisfaction of the happiness self.
322
857000
2000
על סיפוק האני המאושר.
14:34
We know that money is very important,
323
859000
2000
אנחנו יודעים שכסף הוא מאוד חשוב,
14:36
goals are very important.
324
861000
2000
יעדים הם מאוד חשובים.
14:38
We know that happiness is mainly
325
863000
4000
אנחנו יודעים שאושר קשור
14:42
being satisfied with people that we like,
326
867000
3000
לשביעות רצון מהאנשים שאנו אוהבים,
14:45
spending time with people that we like.
327
870000
3000
לשהייה במחיצת אנשים שאנו אוהבים.
14:48
There are other pleasures, but this is dominant.
328
873000
2000
יש תענוגות אחרים, אבל זה החשוב.
14:50
So if you want to maximize the happiness of the two selves,
329
875000
3000
אז אם אתם רוצים למקסם את האושר של שני האני,
14:53
you are going to end up
330
878000
2000
אתם הולכים לסיים בכךתצטרכו
14:55
doing very different things.
331
880000
2000
לעשות דברים שונים לחלוטין.
14:57
The bottom line of what I've said here
332
882000
2000
השורה התחתונה
14:59
is that we really should not think of happiness
333
884000
4000
היא שאנחנו באמת לא צריכים לחשוב על אושר
15:03
as a substitute for well-being.
334
888000
2000
כעל תחליף לרווחה.
15:05
It is a completely different notion.
335
890000
3000
זה מושג שונה לחלוטין.
15:08
Now, very quickly,
336
893000
3000
עכשיו, בקצרה,
15:11
another reason we cannot think straight about happiness
337
896000
4000
סיבה נוספת שאנו לא יכולים לחשוב בהיגיון על אושר
15:15
is that we do not attend to the same things
338
900000
7000
היא שאנחנו קשובים לדברים שונים
15:22
when we think about life, and we actually live.
339
907000
3000
כשאנו חושבים על החיים, וכשאנו חיים.
15:25
So, if you ask the simple question of how happy people are in California,
340
910000
5000
אז אם תשאלו עד כמה מאושרים האנשים בקליפורניה,
15:30
you are not going to get to the correct answer.
341
915000
3000
לא תקבלו את התשובה הנכונה.
15:33
When you ask that question,
342
918000
2000
כשאתם שואלים את השאלה הזאת,
15:35
you think people must be happier in California
343
920000
2000
נדמה לכם שאנשים בטוח יותר מאושרים בקליפורניה,
15:37
if, say, you live in Ohio.
344
922000
2000
אם, נגיד, אתם חיים באוהיו.
15:39
(Laughter)
345
924000
2000
(צחוק)
15:41
And what happens is
346
926000
3000
ומה שקורה הוא
15:44
when you think about living in California,
347
929000
4000
שכשאתם חושבים על לגור בקליפורניה,
15:48
you are thinking of the contrast
348
933000
2000
אתם חושבים על הניגוד
15:50
between California and other places,
349
935000
3000
בין קליפורניה למקומות אחרים,
15:53
and that contrast, say, is in climate.
350
938000
2000
והניגוד הזה, נגיד, קיים באקלים.
15:55
Well, it turns out that climate
351
940000
2000
מסתבר שאקלים
15:57
is not very important to the experiencing self
352
942000
3000
הוא לא מאוד חשוב לאני החווה
16:00
and it's not even very important to the reflective self
353
945000
3000
והוא אפילו לא מאוד חשוב לאני החושב
16:03
that decides how happy people are.
354
948000
3000
אשר מחליט כמה מאושרים הם אנשים.
16:06
But now, because the reflective self is in charge,
355
951000
4000
אך עכשיו, בגלל שהאני החושב הוא המחליט,
16:10
you may end up -- some people may end up
356
955000
2000
אתם עלולים -- חלקכם --
16:12
moving to California.
357
957000
2000
לעבור לקליפורניה.
16:14
And it's sort of interesting to trace what is going to happen
358
959000
3000
וזה די מעניין לעקוב אחר
16:17
to people who move to California in the hope of getting happier.
359
962000
3000
אנשים שעוברים לקליפורניה
בתקווה לאושר.
בתקווה לאושר.
16:20
Well, their experiencing self
360
965000
2000
ובכן, האני החווה שלהם
16:22
is not going to get happier.
361
967000
2000
לא הולך להיות מאושר יותר.
16:24
We know that.
362
969000
2000
אנו יודעים זאת.
16:27
But one thing will happen: They will think they are happier,
363
972000
3000
אך דבר אחד כן יקרה.
הם יחשבו שהם מאושרים יותר,
הם יחשבו שהם מאושרים יותר,
16:30
because, when they think about it,
364
975000
4000
כי כשהם יחשבו על זה,
16:34
they'll be reminded of how horrible the weather was in Ohio,
365
979000
4000
הם ייזכרו כמה נורא היה מזג-האויר באוהיו.
16:38
and they will feel they made the right decision.
366
983000
3000
והם ירגישו שהם קיבלו את ההחלטה הנכונה.
16:41
It is very difficult
367
986000
2000
זה מאוד קשה
16:43
to think straight about well-being,
368
988000
2000
לחשוב בהיגיון על רווחה,
16:45
and I hope I have given you a sense
369
990000
3000
ואני מקווה שנתתי לכם תחושה
16:48
of how difficult it is.
370
993000
2000
עד כמה זה קשה.
16:50
Thank you.
371
995000
2000
תודה לכם.
16:52
(Applause)
372
997000
3000
(מחיאות כפיים)
16:55
Chris Anderson: Thank you. I've got a question for you.
373
1000000
3000
כריס אנדרסון: תודה לך. יש לי שאלה אליך.
16:59
Thank you so much.
374
1004000
2000
תודה רבה לך.
17:01
Now, when we were on the phone a few weeks ago,
375
1006000
4000
כששוחחנו בטלפון לפני כמה שבועות,
17:05
you mentioned to me that there was quite an interesting result
376
1010000
3000
סיפרת לי שקיבלתם תוצאות מעניינות
17:08
came out of that Gallup survey.
377
1013000
2000
בסקר של גאלופ.
17:10
Is that something you can share
378
1015000
2000
האם אתה יכול לספר על כך,
17:12
since you do have a few moments left now?
379
1017000
2000
מאחר ונשארו לך כמה רגעים?
17:14
Daniel Kahneman: Sure.
380
1019000
2000
דניאל כהנמן: בטח.
17:16
I think the most interesting result that we found in the Gallup survey
381
1021000
3000
אני חושב שהתוצאה המעניינת ביותר
שמצאנו בסקר של גאלופ
שמצאנו בסקר של גאלופ
17:19
is a number, which we absolutely did not expect to find.
382
1024000
3000
היא מספר, שלחלוטין לא ציפינו לקבל.
17:22
We found that with respect to the happiness
383
1027000
2000
מצאנו שביחס לאושר
17:24
of the experiencing self.
384
1029000
3000
של האני החווה.
17:27
When we looked at how feelings,
385
1032000
5000
כשאנו מסתכלים על איך תחושות
17:32
vary with income.
386
1037000
2000
קשורות להכנסה.
17:34
And it turns out that, below an income
387
1039000
3000
הסתבר שמתחת להכנסה
17:37
of 60,000 dollars a year, for Americans --
388
1042000
3000
של 60,000 דולר לשנה, לאמריקאים,
17:40
and that's a very large sample of Americans, like 600,000,
389
1045000
3000
וזה מדגם גדול של אמריקאים, כ-600,000,
17:43
so it's a large representative sample --
390
1048000
2000
אז זה מדגם מייצג גדול,
17:45
below an income of 600,000 dollars a year...
391
1050000
2000
מתחת להכנסה של 600,000 דולר בשנה...
17:47
CA: 60,000.
392
1052000
2000
כריס: 60,000.
17:49
DK: 60,000.
393
1054000
2000
דניאל: 60,000.
17:51
(Laughter)
394
1056000
2000
(צחוק)
17:53
60,000 dollars a year, people are unhappy,
395
1058000
4000
מתחת ל 60,000 דולר בשנה,
אנשים לא מאושרים,
אנשים לא מאושרים,
17:57
and they get progressively unhappier the poorer they get.
396
1062000
3000
וככל שהם עניים יותר,
כך הם פחות מאושרים.
כך הם פחות מאושרים.
18:00
Above that, we get an absolutely flat line.
397
1065000
3000
מעל 60,000, אנחנו מקבלים קו ישר לחלוטין.
18:03
I mean I've rarely seen lines so flat.
398
1068000
3000
לעיתים נדירות אני רואה קווים כל כך ישרים.
18:06
Clearly, what is happening is
399
1071000
2000
בבירור, מה שקורה הוא
18:08
money does not buy you experiential happiness,
400
1073000
3000
שכסף לא קונה לך אושר חווייתי,
18:11
but lack of money certainly buys you misery,
401
1076000
3000
אך מחסור בכסף בהחלט קונה לך אומללות,
18:14
and we can measure that misery
402
1079000
2000
ואפשר למדוד את האומללות הזו
18:16
very, very clearly.
403
1081000
2000
מאוד בבירור.
18:18
In terms of the other self, the remembering self,
404
1083000
3000
במושגים של האני השני, האני הזוכר,
18:21
you get a different story.
405
1086000
2000
מתקבל סיפור שונה.
18:23
The more money you earn, the more satisfied you are.
406
1088000
3000
ככל שתרוויח יותר כסף
כך תהיה יותר מסופק.
כך תהיה יותר מסופק.
18:26
That does not hold for emotions.
407
1091000
2000
זה לא עובד עם רגשות.
18:28
CA: But Danny, the whole American endeavor is about
408
1093000
3000
כריס: אבל דני, כל המאמץ האמריקאי הוא על
18:31
life, liberty, the pursuit of happiness.
409
1096000
3000
חיים, חירות, ורדיפה אחר אושר.
18:34
If people took seriously that finding,
410
1099000
4000
אם אנשים יקחו ברצינות את הגילוי הזה,
18:38
I mean, it seems to turn upside down
411
1103000
3000
נראה שזה ישנה לחלוטין
18:41
everything we believe about, like for example,
412
1106000
2000
את כל מה שאנו מאמינים בו, לדוגמא,
18:43
taxation policy and so forth.
413
1108000
2000
מדיניות מיסוי וכן הלאה.
18:45
Is there any chance that politicians, that the country generally,
414
1110000
3000
האם יש סיכוי שפוליטיקאים,
שהמדינה באופן כללי,
שהמדינה באופן כללי,
18:48
would take a finding like that seriously
415
1113000
3000
תיקח את הגילוי הזה ברצינות
18:51
and run public policy based on it?
416
1116000
2000
ותנהל מדיניות ציבורית שמבוססת על זה?
18:53
DK: You know I think that there is recognition
417
1118000
2000
דניאל: אני חושב שיש הכרה
18:55
of the role of happiness research in public policy.
418
1120000
3000
בחשיבות של חקר האושר במדיניות ציבורית.
18:58
The recognition is going to be slow in the United States,
419
1123000
2000
ההכרה הולכת להיות איטית בארצות הברית,
19:00
no question about that,
420
1125000
2000
אין ספק לגבי זה,
19:02
but in the U.K., it is happening,
421
1127000
2000
אבל בבריטניה זה קורה,
19:04
and in other countries it is happening.
422
1129000
2000
ובמדינות אחרות זה קורה.
19:06
People are recognizing that they ought
423
1131000
3000
אנשים מבינים שהם צריכים
19:09
to be thinking of happiness
424
1134000
2000
לחשוב על אושר
19:11
when they think of public policy.
425
1136000
2000
כשהם חושבים על מדיניות ציבורית.
19:13
It's going to take a while,
426
1138000
2000
זה הולך לקחת קצת זמן,
19:15
and people are going to debate
427
1140000
3000
ואנשים הולכים להתווכח
19:18
whether they want to study experience happiness,
428
1143000
2000
אם הם רוצים לחקור אושר חוויתי,
19:20
or whether they want to study life evaluation,
429
1145000
2000
או אם הם רוצים לחקור שביעות רצון בחיים,
19:22
so we need to have that debate fairly soon.
430
1147000
3000
אז אנו צריכים לקיים את הדיון הזה בקרוב.
19:25
How to enhance happiness
431
1150000
2000
הדרכים להגביר אושר שונות מאוד,
19:27
goes very different ways depending on how you think,
432
1152000
3000
ותלויות בדרך בה חושבים,
19:30
and whether you think of the remembering self
433
1155000
2000
ואם חושבים על האני הזוכר
19:32
or you think of the experiencing self.
434
1157000
2000
או שחושבים על האני החווה.
19:34
This is going to influence policy, I think, in years to come.
435
1159000
3000
לדעתי, זה ישפיע על מדיניות בשנים הבאות.
19:37
In the United States, efforts are being made
436
1162000
3000
בארצות הברית, נעשים מאמצים
19:40
to measure the experience happiness of the population.
437
1165000
3000
למדוד את האושר החוויתי של האוכלוסיה.
19:43
This is going to be, I think, within the next decade or two,
438
1168000
3000
זה הולך להיות, אני חושב, בעשור או שניים הקרובים,
19:46
part of national statistics.
439
1171000
2000
חלק מהסטטיסטיקה הלאומית.
19:48
CA: Well, it seems to me that this issue will -- or at least should be --
440
1173000
4000
כריס: נראה לי, שהנושא הזה יהיה,
או לפחות צריך להיות,
או לפחות צריך להיות,
19:52
the most interesting policy discussion to track
441
1177000
2000
הדיון הציבורי המעניין ביותר שצריך
19:54
over the next few years.
442
1179000
2000
לעקוב אחריו בשנים הבאות.
19:56
Thank you so much for inventing behavioral economics.
443
1181000
2000
תודה רבה על המצאת הכלכלה ההתנהגותית.
19:58
Thank you, Danny Kahneman.
444
1183000
2000
תודה רבה דניאל כהנמן.
ABOUT THE SPEAKER
Daniel Kahneman - Behavioral economics founderWidely regarded as the world's most influential living psychologist, Daniel Kahneman won the Nobel in Economics for his pioneering work in behavioral economics -- exploring the irrational ways we make decisions about risk.
Why you should listen
Daniel Kahneman is an eminence grise for the Freakonomics crowd. In the mid-1970s, with his collaborator Amos Tversky, he was among the first academics to pick apart exactly why we make "wrong" decisions. In their 1979 paper on prospect theory, Kahneman and Tversky examined a simple problem of economic risk. And rather than stating the optimal, rational answer, as an economist of the time might have, they quantified how most real people, consistently, make a less-rational choice. Their work treated economics not as a perfect or self-correcting machine, but as a system prey to quirks of human perception. The field of behavioral economics was born.
Kahneman was awarded the Nobel Memorial prize in 2002 for his work with Tversky, who died before the award was bestowed. In a lovely passage in his Nobel biography, Kahneman looks back on his deep collaboration with Tversky and calls for a new form of academic cooperation, marked not by turf battles but by "adversarial collaboration," a good-faith effort by unlike minds to conduct joint research, critiquing each other in the service of an ideal of truth to which both can contribute.
Daniel Kahneman | Speaker | TED.com