Jason B. Rosenthal: The journey through loss and grief
ג׳׳יסון ב. רונזטל: מסע ההתמודדות עם אובדן ואבל
When Jason B. Rosenthal's wife died, he says: "as clichéd as it sounds, I started working on living each day as it comes, to get through the complexities of life." Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
that explain why I am here.
מדוע הגעתי לכאן.
published an article she wrote
פרסמו מאמר שכתבה
on March 3, 2017.
ב-3 למרץ שנת 2017.
by over five million people.
על ידי יותר מחמישה מיליון איש.
about our life together,
על חיינו המשותפים,
Want to Marry My Husband."
להתחתן עם בעלי״.
on a personal ad for me.
לפרסום מודעה בשבילי.
an empty space for me to fill
חלל ריק בשבילי למלא
three wonderful, now grown children,
שלושה ילדים נפלאים, שכבר גדלו בינתיים,
of our life together.
מהחיים שלנו ביחד.
up until her last day.
עד יומה האחרון.
with our daughter Paris,
עם בתנו פריז,
on the "New York Times" bestseller list.
ברשימת רבי המכר של ה״ניו יורק טיימס״.
were not that long.
לא היו כאלו ארוכים.
to gather people together.
לחבר בין אנשים.
and adults of all ages
ומבוגרים מכל הגילאים
in the sense of it being rather public.
רק במובן של היותו חשוף לציבור.
was not my story alone.
לא היה סיפורי האישי בלבד.
and I'm so grateful for that.
ואני כל כך אסיר תודה לה על כך.
into my new life,
אל תוך חיי החדשים,
part of the process of moving forward
חלק מתהליך ההתמודדות
I think it would be important
יהיה חשוב לדעתי
about the end of life,
emotionally since then.
ב-9 לינואר 2017.
we could do hospice at home
שנוכל לטפל בה בבית
would shrink to half her body weight,
תצטמק למחצית ממשקל גופה,
with her husband again,
לשכב עם בעלה,
would soon feel like running a marathon.
מהר מאוד ירגיש כמו לרוץ מרתון.
a beautiful environment to die in.
של סביבה נעימה למות בה.
the sounds of machines beeping
בצלילים של מכונות מצפצפות
drug administration,
תרופות שחייבים לקחת,
as meaningful as we could.
להכי משמעותיים שאפשר.
to happen to them, like, for sure,
כלומר, בוודאות
about it was liberating.
הייתה משחררת.
possible to our children in her absence.
ההורה הכי טוב שאפשר בהיעדרה.
she gave me confidence
היא העניקה לי בטחון
I had with each one of them,
טובות יש לי עם כל אחד מהם,
can make decisions together.
נוכל לקבל החלטות ביחד.
we organized groups of visitors.
ארגנו קבוצות של מבקרים.
even as she began her physical decline.
אפילו כשהחלה ההתדרדרות הגופנית שלה.
of Amy and of us.
על איימי ועלינו.
on her loyal friends.
על כל אחד מחבריה הקרובים.
for the surviving family members.
בשביל בני המשפחה הבריאים.
and tell you that to this date,
ואספר לכם שעד היום,
final weeks that haunt me.
שרודפים אותי.
to the bathroom,
הולך לשירותים,
compared to Amy's frail body.
בהשוואה לגופה השברירי של איימי.
out of my head.
לא תצא לי מהראש.
through the hospice experience,
את תהליך הטיפול בבית,
to have those memories
להחזיק בזכרונות כאלו
if they ever want to talk about it.
אם הם אי פעם ירצו לדבר על זה.
living each day with those lasting images.
שחי כל יום עם הזכרון המתמיד הזה.
but I've never been asked that question.
אבל מעולם לא נשאלתי את השאלה הזו.
to experience grief in a public way.
לחוות אבל בצורה ציבורית.
wrote beautiful words of reflection.
כתבו מילות הרהור יפהפיות.
was deeper and richer
היה עמוק ורב
with the intense grieving process
עם תהליך האבל
from a woman reader
שקיבלתי מקוראת
but that really is not my issue.
אבל זו באמת לא הבעיה שלי.
this note from a family friend:
את ההודעה הבאה מחבר של המשפחה:
how to make cornbread croutons.
כיצד להכין שקדי מרק.
creativity in croutons."
יצירתיות בשקדי מרק״.
after Amy's death,
לאחר פטירתה של איימי,
with Parkinson's disease.
במחלת הפרקינסון.
can the human condition handle?
יכול המצב הנפשי לספוג?
of dealing with this intense loss
להתמודד עם אובדן כה גדול
is a lifelong mission,
הוא משימה שאורכת חיים שלמים,
I have done just that.
זה כל מה שעשיתי.
and seek the joy and the beauty
ולחפש אחר האושר והיופי
is capable of providing.
מסוגלים להעניק.
and events honoring Amy,
ואירועים לזכרה של איימי,
that way during those times?"
בצורה הזו בימים כה קשים?״
apply to other surviving spouses,
לבני זוג אחרים שנשארו בחיים,
between life and death
בין החיים למוות
that connects the two.
שמחבר בין השניים.
wonderful, vital parts of life,
הנפלאים, החיוניים בחיים,
we want to get rid of,
מעוניינים להפטר מהם,
as I move forward with grieving.
כאשר אני ממשיך הלאה לצד האבל.
following Amy's death, though,
לאחר מותה של איימי, אמנם,
would be ever-present,
תהיה נוכחת לנצח,
to receive some promising advice.
קיבלתי עצה מעוררת תקווה.
lost her life partner kept repeating,
איבדה בעבר את בן זוגה חזרה ואמרה,
what she was talking about.
על מה היא מדברת.
very public permission
רשות באופן מאוד ציבורי
from time to time.
מפעם לפעם.
at an LCD Soundsystem concert,
במופע של LCD Sundsystem,
or with a college buddy on a boys' trip
או עם חבר מהמכללה בטיול גברים
I never met before.
שמעולם לא הכרתי.
beating down on it on a cold day,
המרפסת שלי ביום קר,
stunning children.
ילדיי המהממים.
with an older gentleman
עם איש מבוגר
and the caption, "I just met Popeye,"
עם התיאור ״פגשתי עכשיו את פופאיי״,
walking to the train
הולך לרכבת
after graduating college,
כבוגר מכללה,
back at me and asked,
"You are 100 percent ready. You got this."
״אתה מוכן ב100 אחוז. אתה מסוגל״.
through Battersea Park in London,
דרך פארק באטרסי בלונדון,
on our way to yoga.
בדרכנו לשיעור יוגה.
is also there to discover,
נמצא שם גם כדי לגלות,
in this category, I want to say,
מהסוג הזה, אנו רוצה לומר,
for you not to share with me."
מכדי שלא תחלקי את זה איתי״.
Manchester Orchestra album,
באלבום החדש של תזמורת מנצ׳סטר,
into "The Sunshine,"
ל״אור השמש״,
of Luke Sital-Singh's "Killing Me,"
ב״הורג אותי״ של לוק סיטל-סינג,
that you're not here with me.
שאת לא כאן איתי.
but I'm feeling guilty."
אבל מרגיש אשם״.
that life has to offer,
שלחיים יש להציע,
that was so much a part of Amy's DNA,
הייתה תכונה כל כך מרכזית באיימי,
reflecting off of Lake Michigan,
שמשתקפת באגם מישיגן,
how the light shines
לצורה שבה האור מאיר אחרת
noticing the fresh buildup of snow
לשים לב לשלג שנערם מחדש
that I'm a very fortunate person.
אני אדם בר מזל.
that loves and supports me.
שאוהבת אותי ותומכת בי.
during my time of grief.
בזמני האבל.
with your intentional empty space,
עם החלל הריק שלכם,
ABOUT THE SPEAKER
Jason B. Rosenthal - Advocate, artistWhen Jason B. Rosenthal's wife died, he says: "as clichéd as it sounds, I started working on living each day as it comes, to get through the complexities of life."
Why you should listen
Jason B. Rosenthal writes: "I have practiced law and developed real estate in Chicago for half of my life. But that is only what I did 9 to 5. What made me better at my profession -- and as a human being getting through each day -- was realizing my thirst for learning and doing. I practiced yoga intensely; I traveled the world with my wife and my family; I learned to paint and made a home studio; and I developed a passion for cooking. I would not have called myself the most passionate student when I was in school, but in my adult life I have read with a thirst for knowledge -- everything from the most meaty fiction, fascinating nonfiction and magazines. My family is what makes me who I am today.
"I was married to the most amazing woman for half of my life. We raised three incredible children in Chicago, a culturally vibrant and livable city with people of good midwestern values. When my bride died of ovarian cancer after 26 years of marriage, I got in touch with real pain. I immediately reevaluated my life's work. I had talked for years about whether my chosen career path gave me real fulfillment. I am now the executive director of a nonprofit organization created in Amy's name, the Amy Krouse Rosenthal Foundation. I am fueled by its mission to provide programs that encourage child literacy and funding for early detection of ovarian cancer. My future is a blank space waiting to be filled."
Jason B. Rosenthal | Speaker | TED.com