Daniel Libeskind: 17 words of architectural inspiration
17 מלים של ארכיטקטורה מעוררת השראה מאת דניאל ליבסקינד
Being a designer of breathtaking and sometimes confounding buildings seems almost a footnote to the amazing life of architect Daniel Libeskind. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
אמילי דיקנסון'
וגם אינה בורות.
שנוכל להיות,
לאנשים המדהימים כאן,
כל-כך הרבה רעיונות ומעוף מדהימים.
על הסביבה שבחוץ,
עמידה בפני שינוי.
אותם הרעיונות בדיוק.
אנו יכולים ליצור דברים מדהימים.
ליצור מרחב שלא התקיים בעבר;
אלא במחשבותינו וברוחנו.
מבוססת הארכיטקטורה.
את הערים הנפלאות ביותר
שיש לנו.
מדובר בסיפור.
של מאמץ ומאבק
על הקתדרלות, על המקדשים,
ומעבר לה,
כל הדברים שמומשו
אלא ע"י בני-אדם.
אפשר ליצור טוב יותר.
הדברים שאני באמת מאמין
שאני אוהב לעבוד איתם.
שאותם מעריכים מבקרי אמנות,
או מתכנני ערים.
כדי לגור בערים,
היא שדוחפת את הארכיטקטורה קדימה.
מוכרחים להאמין בעתיד.
כלכלן בדכאון,
צייר שמשתמש בצבעים כהים.
שהעתיד יכול להיות טוב יותר.
היא שמניעה את החברה.
יכולה לפרוח עם רעיונות גדולים,
חישבו על הערים הגדולות.
מרכז רוקפלר.
במובן מסוים.
של הארכיטקטורה
שהבניינים האלה ממלאים.
את הנייטרלי.
בשום דבר.
לקחת את תמצית הקפה.
מן הארכיטקטורה.
היא תחום מסורס,
האקספרסיביות של המרחב האישי--
אינם אילמים.
את מה שכבר ידוע לנו.
עשויים להטריד אותנו.
שגם זה חלק מהחיים.
שמיועד לגרום לנו לחייך,
לתהום ההיסטוריה,
מעולם לא הגענו,
אילולא היינו כה ברי-מזל.
הרדיקלי נגד השמרני.
זה משהו מושרש
היא רדיקלית.
שימור בפורמלין
עם סוף טוב או רע.
שבו עצם המעשים שלנו
בכיוון מסוים.
בארכיטקטורה הרדיקלית.
של הבניין הזה
לאס וגאס הישנה של פעם.
שימור המסורות
להתעמת איתם.
היא עימות
להיות רגועה.
לארכיטקטורה מהסוג הרגוע.
לדעת נחוץ רגש.
אינם חיים אמיתיים.
בתעלומה הפילוסופית מה שאנחנו.
לחיי העיר.
נתונים במאבק עם הרגשות.
למקום מופלא.
חסר-הרגש, ובין הרגש,
ההתפתחות של הערים.
מגלמות רגשות,
שבונים אותן,
שגרים בהן.
אנחנו יותר מדי רוצים להבין הכל.
שפה של מילים.
שאפשר לצמצם
שאפשר לכתוב כמלים.
הם כל כך סתמיים
אבל זהו סיפור קצר מאד,
לספר לך"
הארכיטקטוניים האמיתיים,
להסבירם במלים,
פועלים בפרופורציות
מטריצה וקטורית מורכבת
ושל אנשים.
צריך רק להיות ברור
לכלל סתמיות.
סתם הכפפה שעל היד;
את כוח המיחשוב.
עם העמימות הפיזיולוגית שלה,
למרות שהמקור אינו ידוע,
להתייחס לכך במיסטיות.
לתחום הבנתנו.
אבל אינם מצוירים במחשב--
בלתי-רגילים, בלתי-נראים,
לכל מי שעדיין עובדים--
למחשב להגיב ליד שלנו
מהמורכבות של הארכיטקטורה.
אבל אני לא מאמין בכך.
מורכבות המחשבה,
היא מהממת.
להצטנע בארכיטקטורה,
של עולם פשוט.
המרחב הוא מורכב.
לעולמות חדשים לגמרי.
לפשטות מן הסוג
כפי שאני רואה אותה
בכל מרחב שיש לנו,
שהארכיטקטורה היא פוליטית.
מדובר בכולנו ביחד.
שמלאכת הארכיטקטורה,
רואים אותו, זה אקט פוליטי,
שמקשר בינינו עוד ועוד.
של התחום הזה,
לארכיטקטורה טהורה זו,
בתור אובייקט מופשט בלבד
שהאינטראקציה הזאת
מאד קשה לעתים קרובות,
וכדי ליצור ביקורת.
הצגה של שאלות רבות.
מתן תשובות.
הצגת שאלות.
שהיא תהיה אמיתית.
לחקות כמעט הכל.
הנשמה האנושית.
ומתים במקום מסוים.
היא אינה דבר אינטלקטואלי.
מספרים ותיאוריות.
הדלת, החלון,
ובכל זאת,
לקחת את העולם הוירטואלי הזה,
וכה עשיר,
אותה וירטואליות
כמשהו ממשי.
שאנו כובלים בהם את עצמנו.
נותנים לעצמנו.
בלתי-צפוי.
שהיו לא-צפויות,
תמיד יהיו לא-צפויים.
שהחדירה בנו
מעבר לעצמה
ואל לב האדם,
כופה הרגלים.
של אותן זויות,
אותם חומרים.
כמו הבניינים שלנו.
מכוח הטכניקות והפליאה
שהוא גם הגולמי.
על הגולמי והמעודן.
הייתי אומר שהגולמי
ללא הוכתמה במותרות,
באותו סוג עידון
עם תרבות נעלה.
הגולמי במרחב,
תוכל בעצם בעתיד
בגינונים ממקור כלשהו,
צונן מבחינת הטמפרטורה שלו,
להתנהג כך,
לכיוונים שממחישים
חוויות אחרות,
מאוצר המלים של הארכיטקטורה.
בסמיכות זו
מעין ניצוץ של אנרגיה חדשה.
ולא קהים.
אם ממנפים אותם,
מרחב קטן מאד.
משהו גדול כמו המדע,
לנקודת המוקד שלה
במובן הארכימדי
נחוץ רק בניין
מה שאפשר לעשות ומה שנעשה,
בין היציבות וחוסר-היציבות כאחד.
יש צורות.
מרחב חברתי,
את הטכניקה הגסה,
ועשוי להצביע לכיוונים שונים
לצדדים ומסביב.
שהעניין העיקרי שלי הוא הזכרון.
נהיה חולי-שכחה.
הולכים לשם.
בשימוש חוזר וזניח,
של אותם דברים,
שוב ושוב באותה הצורה.
על משהו שהתרוקן מתוכנו
הזכרון הוא העולם.
לא יהיה שום סיפור.
הוא בעצם עולמנו ומה שהוא בעינינו.
בזכרון שלנו,
איננה אילמת.
והסיפור עשוי לגעת ברצונות מעורפלים,
שאינם זמינים במפורש.
ובלתי-צפוי.
היא דוממת, מעולם לא משך אותי.
אך לא לעיר.
בצליל, במוזיקה.
של הארכיטקטורה
מלאי-חיים,
את הפעילויות הכי סתמיות,
שונה לחלוטין.
מאשר מקום בידורי.
צריכה להסתכן.
אבל, כן,
על בטוח.
כי אם היא כזו,
בכיוון הרצוי לנו.
מקום שראוי לחיות בו.
שאנו נוטלים בכל בניין.
שטרם נבנו על תמיכות כאלה.
שמעולם לא היו
בעיר חלוצית.
את הארכיטקטורה
למרחב שהוא טוב בהרבה
עד אינסוף
שהארכיטקטורה היא.
מינימום האמצעים
בשום תחום אחר.
הנחוץ לנו לנשימה,
עבור חלקנו,
בעולם הזה.
ובתיאוריות מתחלפתו.
עבור עצים.
שיניח לטבע להיכנס
ראה אור יום
של דחיסות.
של הארכיטקטורה.
להצביע או לעשות כל דבר.
אנו חושבים שהם יפים.
העוני של חברה
על כל קשייה.
אלא מה?
יש כל הרבה אינטרסים.
במיזם הזה.
יש כסף. יש עוצמה פוליטית.
וכל הקשיים,
תעשה מה שבא לך."
משהו טוב.
חשוב הקונצנזוס.
הפשרה איננה רעה.
עם האסטרטגיות שלה--
והשרטוט הגמור
זה מזה.
מתקדם.
אתר ההנצחה.
כשהגעתי לכאן כמהגר
מאותה נקודת-מבט.
זאת אינדיבידואליות,
זו גמישות.
שאמריקה מייצגת,
תודה רבה.
שקורה ב"גראונד זירו"
המקורי והמדהים שלך?
עלינו לרפא את עצמנו
סמכותיים עד כדי כך
את כל מה שקורה.
ולעצב את התהליך הכי טוב שאפשר.
לימדו אותי לא להיות מפסידן,
שמוותר בקרב.
לא תמיד מנצחים
אבל אפשר לכוון את התהליך.
ב"גרואנד זירו"
יהיה מעורר השראה,
על ההקרבה,
אלא עבור כל העולם.
דניאל ליבסקינד.
ABOUT THE SPEAKER
Daniel Libeskind - ArchitectBeing a designer of breathtaking and sometimes confounding buildings seems almost a footnote to the amazing life of architect Daniel Libeskind.
Why you should listen
A true renaissance man, Daniel Libeskind possesses a staggering array of creative interests -- he has been a free-verse poet, an opera set designer, a virtuoso musician. When he finally settled on architecture, it was not long (in architect-years, anyway) before he had taken the skylines of the world by storm.
His many buildings include the recently opened Contemporary Jewish Museum in San Francisco, in the deep footsteps of his acclaimed design for the Jewish Museum Berlin -- his first major building project, and one of the most visited museums in Europe. He also created the spectacular extension to the Denver Art Museum (completed in 2006), and construction is under way on a massive retail complex on the strip in Las Vegas.
Libeskind's ambitious and highly controversial design for the rebuilt World Trade Center is perhaps his most well known project, and despite almost a decade of political wrangling and bureaucratic whittling, he insists that the final design will retain the spirit of his original renderings.
Daniel Libeskind | Speaker | TED.com