Chris Burkard: The joy of surfing in ice-cold water
כריס בורקארד: האושר בגלישה על מי קרח
Chris Burkard travels to remote, risky and often icy locations to capture stunning images that turn traditional surf photography on its head. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
this was the face of pure joy,
שזה פרצוף של אושר טהור,
Arctic selfie, I shiver just a little bit.
בסלפי הארקטי הזה, אני רועד קצת.
a little bit about this photograph.
in the Lofoten Islands in Norway,
right at freezing.
trying to leave my hands,
את הדם מנסה לעזוב את ידי,
to protect my vital organs.
וממהר להגן על אברי החיוניים.
and cheeks flushed red,
עיניים שקועות, ולחיים סמוקות מאדמומיות,
is somewhere I can find great joy.
אני יכול למצוא אושר.
psychologist Brock Bastian
הפסיכולוג ברוק באסטיאן
to mindfulness.
of everything in the environment.
לכל דבר בסביבה.
of the world much like meditation."
של העולם ממש כמו מדיטציה."
then I would consider myself a monk.
אז אני הייתי מגדיר את עצמי כנזיר.
in freezing cold water?
a little perspective
we were hoping for good waves,
that was going to happen.
surf photographer, right?
if it's a real job title, to be honest.
my job to pursue this dream career:
כדי ללכת אחרי עבודת החלומות שלי
and a tan that lasts all year long.
ושיזוף שנשאר לכל השנה.
Life could not get any better.
החיים לא יכלו להיות טובים יותר.
in these exotic tourist destinations.
באתרי התיירות האקזוטיים האלה.
to these exotic locations,
בנסיעות למקומות האקזוטיים האלה,
and what I was finding was only routine.
ומה שמצאתי היה שגרה.
and a constant cellular connection
ארוחות, וחיבור סלולרי קבוע
of places heavily touristed
של מקומות מתויירים בכבדות
for me to start feeling suffocated.
עד שהתחלתי להרגיש חנוק.
others had written off
שאחרים ויתרו עליהם
and too dangerous to surf,
ומסוכנים מדי לגלישה,
against the mundane,
one thing I've realized,
as surf photography,
this monotony, I realized something:
את המונוטוניות, הבנתי משהו:
of the Earth's oceans that are warm,
של כדור הארץ שחמים,
around the equator.
to happen somewhere cold,
exactly what I was looking for.
by the natural beauty of the landscape,
we were finding perfect waves
שמצאנו גלים כאלה מושלמים
part of the world.
had piled on the shoreline.
של קרח שהצטברו על החוף.
between us and the surf,
through this thing like a maze
trying to get into waves.
בנסיון להגיע לגלים.
one I'll never forget,
כזו שלעולם לא אשכח,
one of the last quiet places,
באחד המקומות השקטים האחרונים,
and a connection with the world
on a crowded beach.
and unforgiving environments,
של סביבות קשות ולא סלחניות,
Norway, Alaska, Iceland, Chile,
נורווגיה, אלסקה, איסלנד, צ'ילה,
and a lot of places in between.
about these places
the creativity it took just to get there:
שנדרשה רק כדי להגיע לשם:
of beach or reef we could actually get to.
או שונית שיכולנו להגיע אליה.
the vehicles were just as creative:
הרכבים היו יצירתיים באותה מידה:
Soviet troop carriers,
בעלי שישה גלגלים,
helicopter flights.
bumpy boat ride
to this kind of remote surf spot,
לנקודת גלישה רחוקה,
helplessly from the water
and bits of our tent,
וחתיכות של האוהל,
were at the bottom of the food chain
שאנחנו בתחתית שרשרת המזון
I traded for those touristy beaches.
החלפתי את החופים המתויירים.
to Norway -- (Laughter) --
-- (צחוק) --
to appreciate the cold.
the most violent storms in the world
והכי אלימות בעולם
into the coastline.
just inside the Arctic Circle.
ממש בתוך החוג הארקטי.
of sheep than people,
של כבשים מאנשים,
was nowhere to be found.
לא היתה בנמצא.
taking pictures of surfers,
you're getting out of the water.
אין סיכוי שתצא מהמים.
exactly what you've been waiting for:
וזה בדיוק מה שחיכית לו:
with perfect waves.
my finger to push the trigger,
את האצבע שלי כדי ללחוץ על הכפתור,
I shook it off, whatever.
ניערתי את זה, מה שלא יהיה.
the valley and hit me,
quickly became a full-on blizzard,
perception of where I was.
out to sea or towards shore,
was the faint sound of seagulls
היה את הצליל החלש של השחפים
for sinking ships and grounding planes,
של ספינות טבועות וקרקוע מטוסים,
I started to get a little bit nervous.
התחלתי קצת להילחץ.
borderline hypothermic,
had to help me out of the water.
לעזור לי לצאת מהמים.
delirium setting in or what,
where I really began to feel
בו באמת התחלתי להרגיש
it was something I was forced to earn.
זה היה משהו שנאלצתי להרוויח.
had actually taught me something:
לימדו אותי משהו:
is going to require us to suffer
ידרוש מאיתנו לסבול
that I did for my photography,
that was so much more meaningful to me
שהיתה הרבה יותר משמעותית בשבילי
the pages of magazines.
in these places,
I had always been searching for.
and cold wetsuits
וחליפות צלילה לקור
that it took just to get there,
what I see is just joy.
ABOUT THE SPEAKER
Chris Burkard - Surf photographerChris Burkard travels to remote, risky and often icy locations to capture stunning images that turn traditional surf photography on its head.
Why you should listen
For most people, surfing evokes sunny sand and warm, blue water in tropical locales. In his book Distant Shores, self-taught photographer Chris Burkard detours to the coastlines of Norway, Iceland and Alaska, shooting surfers as they ride waves on icy beaches that have rarely been photographed -- let alone surfed.
Traveling to often dangerous extremes to discover unknown landscapes, Burkard composes images that transcend the simple action shots of action photography, placing nature at the center of his compositions.
Chris Burkard | Speaker | TED.com