Jonathan Foley: The other inconvenient truth
ג'ונתן פולי: האמת הלא-נוחה השניה
Jonathan Foley studies complex environmental systems and their affects on society. His computer models have shown the deep impact agriculture is having on our planet. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
המזון והסביבה,
"האמת הלא-נוחה השניה".
למסע קצר.
והפעם בלילה,
מן החלל החיצון
והדבר ששמים לב אליו ראשון הוא,
היא דומיננטית
ציי דיג בים.
מכוכב הלכת שלנו,
ונתקרב מעט
הוא הנופים שלנו.
מקום בשם "רונדוניה",
של האמזונס הברזיליאי.
הימנית העליונה,
ועוד ועוד דרכים,
יש קרחת ביער הגשם
את הפרות האלה.
עקרונית בדרום-אמריקה,
לא מובילים אותן לכאן.
של בירוא יערות
באזורים הטרופיים,
בטיולנו הקצר בעולם,
של האמזונס,
ואם תתבוננו היטב,
שעובר בתפר הזה,
כעבור כמה שנים, ב-2003,
מאשר יער-גשם.
הם שדות סויה.
לאירופה ולסין
בהלת מחלת הפרה המשוגעת
כשהחלטנו שיותר לא נאכיל בעלי-חיים
כי הם עלולים להעביר מחלות.
יותר חלבונים מהצומח.
ביערות הגשם
מוזר להפליא
על כל ההשפעות ההדדיות שבו.
כשאנו מביטים
כיצד אפשר לשנות זאת
בקנה-מידה גלובלי,
ונתונים מהשטח כדי לתאר
והדברים מבהילים.
את נוכחות החקלאות
אותם אנו מנצלים לגידול יבולים,
הוא שדות המרעה של העולם
שבהם חיים בעלי החיים שלנו.
כ-30 מיליון קמ"ר,
וזו כמובן האדמה הכי טובה.
בשווה-ערך של כוכב-לכת שלם.
נראה שכ-40 אחוז
מוקדשים לחקלאות,
שאנו מתלוננים עליהם:
שרובנו חיים בהם.
משמש לגידול מזון.
כשבדקנו את הנושא.
בכמות קרקע עצומה לחקלאות,
גם המון מים.
מסתבר,
במיניאפוליס-סנט פול.
שהמים האלה צריכים להגיע
והם באים מכאן,
זה נראה בערך ככה.
בתנאים רגילים
זה מה שנשאר.
מהשקיית המדבר לגידול מזון,
בסקוטסדייל, תחליטו אתם.
אנו שואבים מים
וכבר לא נשפך אל הים.
פשוטו כמשמעו,
.
הדוגמה הכי עצובה בעולם,
ימת אראל.
משיעורי הגיאוגרפיה.
הגדולים בעולם.
משום שהיא נראית
מה הימה הזו עושה כאן?
שני נהרות קטנים שיורדים
ומביאים מים לאגן הזה.
מן ההרים
זורם במורד הנהר
את ימת אראל הגדולה.
להסיט את המים
לא פחות ולא יותר,
בשוק הבינלאומי
מה קרה. אם סוגרים
מה יקרה?
חיים במערב התיכון.
שזהו אגם סופריור.
אלא שינוי מן היסוד
ארגון סביבתי כמו ה"סיירה קלאב".
איננו נחמד.
המון דברים
וכעת הם מועברים באוויר.
שהיה מרוחק
שנמצאו אך ורק
נכחדו ועברו מן העולם.
בסדר-גודל מזעזע.
לפני כמה שנים
כשהיה בבריה"מ
בימת אראל.
לנסות להשיט את הסירות
עד שלבסוף נאלצו לוותר
בקצב נסיגת קו החוף.
אבל אני חושש שבעתיד
ויכתבו מאמרים
"מה עבר לכם בראש?"
מהמים המתוקים בעולם
ורק החקלאות
בהמון אדמה לחקלאות.
וגזי החממה,
אחת ממקורות הפליטה הגדולות ביותר
מחומרי דישון רבים מדי,
ל-30 אחוז מגזי החממה
עקב הפעילות האנושית.
התעשיות שלנו.
של גזי חממה
אנו לא מרבים לדבר על כך.
הנוכחות האדירה של החקלאות
ב-40% משטח הקרקע,
החנקן והזרחן בעולם
באיכות מי הנהרות, האגמים
וזהו גם הגורם הראשון במעלה
ששיחררנו עלי-אדמות
אין ספק בדבר.
מבחינת החשיבות.
חשוב לזכור כאן הוא,
שהחקלאות היא דבר רע.
היא מהווה צורך חיוני.
לכ-7 מיליארד בני-אדם
ובכל מקרה,
היא לא תיעלם.
בעיקר בגלל
היום אנו 7 מיליארד בני-אדם
וזה עוד לא הסוף.
ומאוכלס יותר,
מבחינת צריכת הבשר,
מאשר התזונה הצמחונית.
ודברים עשירים יותר,
שמתחולל בו-זמנית,
במקורות אנרגיה אחרים
מלהשתמש בביו-דלקים
קשה מאד לראות
את התפוקה החקלאית בעולם.
איך אנו עומדים
בכל העולם?
כשמשמאל רואים
ומימין - לאן הם עשויים להגיע
בהנחה ששינויי האקלים
אבל הבעיה היא
נמצאות באזורים רגישים.
המון פחמן,
ע"י הרחבת שטחי הגידול,
זה מאד מאד מסוכן.
שנקפיא את דריסת הרגל
את עיבוד האדמות שכבר יש לנו.
על מקומות בעולם
את יבולי התירס,
אולי הגבוהים ביותר
האקלים והקרקע במקומות אלה,
הם מקומות שבהם
מן היבולים
אפילו באמריקה הלטינית,
שבה היו ברית המועצות
כדי לעמוד בכך.
ולחומרים מזינים.
ויש הזדמנויות שזה יצליח.
מתוך רגישות לצורך
הצרכים הסביבתיים בעתיד.
והדרישה לסביבה בריאה.
הכל-או-כלום.
שאנו מגדלים המון מזון,
אנו לא מחזירים לאדמה
ואין לנו מגוון ביולוגי גדול.
מה אפשר לאכול כאן?
לשלב את שתי אלה
שייתן את כל אלה.
אנשים מרבים לומר לי,
מזון אורגני,
סובסידיות סחר חדשות, חוקי משקים חדשים
רעיונות חדשים,
אינו כדור כסף פלאי (פתרון קסם יחיד).
כדור-ציד פלאי (מגוון פתרונות במקביל).
כדור הציד הפלאי. בונים אותו,
סוג חדש
את מיטב הרעיונות
והמהפכה הירוקה
והמזון המקומי
של שימור הסביבה,
סוג חדש של חקלאות,
או חקלאות למען העולם כולו.
לקיים את השיח הזה,
נקודות מפתח אלה
לצמצם את המחלוקות,
שמראה במידה מסוימת
לקרב בין הצדדים
אקרין לכם אותו.
הדחף לגלות"]
ל-7 מיליארד נפש.
נפש עד 2040.
מבלי להרוס את כוכב הלכת?
הם בעיה רצינית.
'האמת הלא-נוחה השניה'.
בוראה לצרכי חקלאות.
16 מיליון קמ"ר.
של דרום-אמריקה.
30 מיליון קמ"ר.
מכל הערים והפרברים גם יחד.
הגדול ביותר עלי-אדמות.
להשקיית יבולים בכל שנה.
"אמפייר סטייט" מידי יום.
בהרבה נהרות גדולים.
שהפכה למדבר.
מגיע עד לים.
את כמויות החנקן והזרחן בסביבה.
האגמים והנהרות.
לשינוי האקלים.
כל מערכות החשמל והתעשיה,
וכלי הרכב בעולם.
בבירוא יערות טרופיים,
את העולם יותר מהחקלאות.
שהוא קריטי יותר להישרדותנו.
בעוד כמה מיליארדי בני-אדם,
את תפוקת המזון העולמית.
שיח בינלאומי.
זנים חדשים, השקיה בטפטוף,
תזונה חכמה יותר.
מבלי להרוס אותו?"
אחד האתגרים הגדולים ביותר
שוויונית וצודקת,
על כוכב הלכת שלנו
הקשים ביותר
בהיסטוריה האנושית,
אלא להצליח בכך,
בנסיון הראשון והיחיד שלנו.
[מחיאות כפיים]
ABOUT THE SPEAKER
Jonathan Foley - ProfessorJonathan Foley studies complex environmental systems and their affects on society. His computer models have shown the deep impact agriculture is having on our planet.
Why you should listen
Dr. Jonathan Foley focusses on the complex relationship between global environmental systems and human civilization, using computer models to analyze changes in land use, ecosystems and resources around the world. After 15 years at the University of Wisconsin, Foley is now a professor and McKnight Presidential Chair in the Department of Ecology and director of the Institute on the Environment at the University of Minnesota.
Jonathan Foley | Speaker | TED.com