Richard Dawkins: Why the universe seems so strange
ריצ'רד דוקינס: מדוע היקום נראה כה משונה
Oxford professor Richard Dawkins has helped steer evolutionary science into the 21st century, and his concept of the "meme" contextualized the spread of ideas in the information age. In recent years, his devastating critique of religion has made him a leading figure in the New Atheism. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
מוזרוּת המדע".
הוא ביטוי של ג'ב"ס הולדיין,
"אישית, אני חושד
מכפי שאנו מניחים,
בשמיים ובארץ דברים
(ע"פ שייקספיר)
את דיוק התיאוריות הקוונטיות -
של צפון-אמריקה
צריכה להיות איכשהו נכונה.
שתורת הקוונטים צריכה להניח
הן כה מסתוריות,
חש צורך להעיר:
שכל פיזיקאי מחפש מפלט
מאמץ ב"מארג המציאות" שלו
של תורת הקוונטים,
שניתן לומר עליה,
וגדל במהירות של יקומים,
ואינם ניתנים לגילוי הדדי
של ניסויי המכניקה הקוונטית.
המדע, בניגוד לטכנולוגיה,
הוא מציין,
שתשתו לפחות מולקולה אחת
של אוליבר קרומוול. [צחוק]
גדול בהרבה
או השלפוחיות המלאות בעולם --
כרגע נשמתם אטום חנקן
של האיגואנדון השלישי
להניח דברים,
לגבי הדברים שאנו יכולים להניח?
שיישארו לנצח מעבר לתפישתנו,
של איזו תבונה נעלה יותר?
ע"י שום מוח,
של מוזרות ביקום.
שכדור הארץ הוא שמסתובב,
עד שקשה לנו להבין
זו ודאי היתה.
שכדור הארץ הוא גדול ונייח
בנושא זה.
"מדוע אנשים אומרים תמיד
שהשמש נעה סביב הארץ
בגלל שפשוט נראה
"אז איך זה היה נראה,
הארץ היא זו שנעה?"
כמו גבישים וסלעים,
מחלל ריק.
להמשיל את גרעין האטום לזבוב
הוא זבוב באיצטדיון הסמוך.
איתן ומוצק,
המופר רק בחלקיקים זעירים,
עד שאינם נחשבים.
מוצקים, קשים ובלתי-חדירים?
כדי לסייע לנו לשרוד
בהם פועל גופנו.
שנוכל להתמצא בעולם האטומים.
מצליחים לתפוש את הסלע
ובלתי-חדיר למגע ידינו,
כמו סלעים וידיים
אלה לתוך אלה.
כמו "מוצקות" ו"אי-חדירות",
לנווט את גופינו
שבו עלינו להתמצא.
אבותינו לא הצטרכו לנווט ביקום
להבין את איינשטיין.
בה פיתחנו את היכולת לפעול...
אלא "עולם תיכון".
של העולם התיכון,
שנע במהירות הבינונית
של העולם התיכון,
כמו סלע, הוא מתעלף.
את האלוף אלברט סטבלביין ה-3,
בארלינגטון שבוירג'יניה,
בכוונתו לעבור אל המשרד הסמוך.
"מחלל."
"ממה בעיקר עשוי אני? מאטומים."
עכשיו הוא כמעט רץ.
מאטומים!
את אפו בקיר משרדו.
לעבור דרך הקיר.
יכולת זו תהיה פריט רגיל
שיכול לעשות דבר כזה?
אותו קראתי לפני כמה ימים.
כי גם לי היה מאמר שם.
שטופחה ללא-סיוע בעולם התיכון
בהעדר חיכוך באוויר,
יש תמיד חיכוך אוויר.
לפגוע בו-זמנית בקרקע.
בתנועות התרמיות של המולקולות,
אך אנו, שוכני העולם התיכון,
חיינו נשלטים ע"י כוח הכבידה
לכוחו של מתח-הפנים.
העדיפויות הללו הפוכות.
זה האיש שם משמאל,
סטיב גרנד,
מתייחס בצורה נוקבת
שרק דברים מוצקים וחומריים
נדמים לנו לא-אמיתיים.
וודאי עוברים באיזה תווך חומרי,
בחומר הממשי
לשרידה בעולם התיכון,
היא דבר בעל ממשות
בצל הר-הגעש אול דוניו לנגאי,
שהיא מתנועעת כגוף חי.
על פני המדבר מערבה
ונעה בכיוון הקרניים.
שהרוח מעיפה את החול
לחלק הקעור של חצי הסהר,
בעלת צורת הקרניים.
שאתם ואני, אנו עצמנו,
מאשר דבר קבוע.
"חישבו על חוויה מהילדות,
לחוש, אולי אף להריח,
הרי הייתם שם אז, נכון?"
לא הייתם שם.
לא היה שם,
החומר זורם ממקום למקום
את שיער עורפכם,
כי זה חשוב."
שבה כדאי שנשתמש בבטחון פשוט.
אכן מורכבים מחלל ריק.
אצל אבות מסדר-גודל בינוני,
שמוחה צריך שזה יהיה
חיים בעולמות שונים,
של "אמיתיים".
איננו העולם כמות שהוא,
מווסת ומותאם ע"י נתוני חושים,
לצורך התמודדות עם העולם האמיתי.
תלוי בסוג החיה שאנחנו.
מטפסות או שוחות.
שמסוגלת לדמות
שבונה את הדגם של עולמו,
לתוכנה תלת-מימדית,
על פני-השטח של השלולית
רואים צבעים באמצעות אוזניהם.
כדי לנווט
תוך כדי לכידת חרקים,
שכל ציפור,
זקוקה לו
באפלה מוחלטת,
משתני הדגם שלו,
היא שולית בלבד.
כמו אדום וכחול,
עבור היבטי-הדים מועילים --
של משטחים פרוותיים, חלקים וכדומה,
ובעצם גם אנו, משתמשים
אדום וכחול וכדומה --
של אור.
שהופך אותו לגל-אור ארוך.
נקבע לפי השימוש שייעשה בו,
המעורבת בכך.
היה משהו לומר על בעלי-חיים
שתי חומצות שומניות דומות מאד,
חומצה קפרילית וחומצה קפרואית.
שלאחת יש
בשרשרת שלה.
יכול לזהות את מיקום החומצות
על פי ריחן,
מיקום של מיתרי פסנתר
על סמך התווים שלהם.
חומצה קאפרית,
עוד שני אטומי פחמן.
לדמיין את ריחה
חצוצרה שמנגנת תו אחד גבוה יותר
וחיות מוכוונות-ריח אחרות
כמו בעניין העטלפים.
תחום הגדלים והמהירויות
בצורה אינטואיטיבית,
של הספקטרום האלקטרומגנטי
הוא תחום המציאות הצר
לעומת המוזרות
הגדול ביותר והמהיר ביותר.
של אי-סבירויות;
בלתי-סבירים באורח קיצוני.
האטומים שיוצרים
ממילא מרצדים קדימה ואחורה.
בעולם התיכון, נותר קשיח.
לנוע במקרה
שוב ושוב,
בתחילת היקום
עד עצם היום הזה.
לא ציידה אותנו לטפל
איננו חיים מספיק זמן.
של החלל האסטרונומי והזמן הגיאולוגי,
בעולם התיכון,
היא לספור כוכבי-לכת.
יש ביקום,
כ-100 מיליארד מיליארדים.
לבטא את אומדננו
שעשויה להיראות כמו
שזה עתה עסקנו בו.
פעם אחת בכל...
אחת לכוכב-לכת,
או להופיע אחת לשמש,
או פעם אחת בכל היקום,
שצפרדע תהפוך לנסיך,
בכוכב-לכת אחד ביקום כולו,
משוחחים על כך.
להפיק מכך תועלת,
ארעו אירועים כימיים
אחד למאה מיליארד מיליארדים.
שהחיים אכן נפוצים למדי ביקום.
עדיין ייתכן שהם כה נדירים,
לא יפגוש אי-פעם אי אחר,
"משונה מכפי שנוכל להניח?"
עקרונית להניח'? או רק
של מוחנו בעולם התיכון'?
לשחרר עצמנו מהעולם התיכון,
כמו גם הבנה מתמטית
ושל הגדול ביותר?
להקל על עצמנו להבין, נניח,
את ילדינו לשחק במשחקי מחשב
משחקים שיש בהם מין עולם דמיוני
דרך שני חריצים על גבי מסך,
של מכניקת הקוונטים
לקנה-המידה של העולם התיכון.
שבו עצמים במסך
לצורת החשיבה --
לצורת החשיבה על כך.
ביישום רעיון העולם התיכון
להשקפה מכניסטית על המוח:
מפני שכך מחווטים מוחותינו,
היו שונים.
כמו רוצח-ילדים,
יש לתקנו."
הכי צנוע בינינו,
הכלא טוב מדי עבורך",
וסביר מאד שיוצרים בכך
במעגל-הסלמה של נקמנות,
בכל העולם.
מכונות מורכבות ומסובכות,
שכזכור לנו,
על שלא התניעה,
[צחוק]
כמכוניות ומחשבים,
שחיים בעולם של עצים,
הנשלטת ע"י מתח-פּנים,
אנו שוחים בים של אנשים --
של אחרים
מבריקים ואינטואיטיבים.
מבחינה מדעית ופילוסופית,
מתעתד לעשות.
ליצור דגם של האדם
גורם תכליתי ושוחר-מטרות
תשוקות וכוונות,
של יצירת הדגם האנושי,
שאותה תוכנת דגימה
כשאנו מנסים לחשוב על ישויות
כמו באזיל פולטי ומכוניתו,
ויחסם ההזוי ליקום בכללו.
באופן טבעי להניח
באפריקה?
רב-צדדיים וברי-הרחבה
לפרוץ ממגבלות הריבוע האבולוציוני שלנו?
דברים כה משונים
ולו גם במדרגת אל?
ABOUT THE SPEAKER
Richard Dawkins - Evolutionary biologistOxford professor Richard Dawkins has helped steer evolutionary science into the 21st century, and his concept of the "meme" contextualized the spread of ideas in the information age. In recent years, his devastating critique of religion has made him a leading figure in the New Atheism.
Why you should listen
As an evolutionary biologist, Richard Dawkins has broadened our understanding of the genetic origin of our species; as a popular author, he has helped lay readers understand complex scientific concepts. He's best-known for the ideas laid out in his landmark book The Selfish Gene and fleshed out in The Extended Phenotype: the rather radical notion that Darwinian selection happens not at the level of the individual, but at the level of our DNA. The implication: We evolved for only one purpose — to serve our genes.
Of perhaps equal importance is Dawkins' concept of the meme, which he defines as a self-replicating unit of culture -- an idea, a chain letter, a catchy tune, an urban legend -- which is passed person-to-person, its longevity based on its ability to lodge in the brain and inspire transmission to others. Introduced in The Selfish Gene in 1976, the concept of memes has itself proven highly contagious, inspiring countless accounts and explanations of idea propagation in the information age.
In recent years, Dawkins has become outspoken in his atheism, coining the word "bright" (as an alternate to atheist), and encouraging fellow non-believers to stand up and be identified. His controversial, confrontational 2002 TED talk was a seminal moment for the New Atheism, as was the publication of his 2006 book, The God Delusion, a bestselling critique of religion that championed atheism and promoted scientific principles over creationism and intelligent design.
Richard Dawkins | Speaker | TED.com