Andrew Solomon: How the worst moments in our lives make us who we are
אנדרו סולומון: איך הרגעים הגרועים ביותר בחיינו הופכים אותנו למי שאנחנו
Double-click the English transcript below to play the video.
מאותגרים ביותר,
שעוסקת במציאת משמעות.
שממתינה שימצאו אותה.
שהאמת איננה רלוונטית.
"לחשל משמעות".
עם צאצאים מאתגרים או חריגים,
multiple severe disabilities,
מספר נכויות חמורות,
מנדבים לנו אמירות קטנות, כמו:
יותר מכפי יכולתך להתמודד',
more than you can handle,'
כי זו היתה בחירתנו."
כל חיינו.
מסיבת יום-הולדת
חוץ ממני.
והיא צלצלה לגברת פינקל,
had been some sort of error,
לגן החיות
עם סירופ חם.
כקיצור לאורח התנהגותי,
היו מזמרים את ההתגרות הזו
45 דקות הלוך, 45 דקות חזור,
על הפרשת צואה
ולו פעם אחת לקפטריה,
הייתי סופג לעג בשל כך,
שצריך לשבת עם הבנות.
של התעלמות וכוח-סבל.
לחישולה של משמעות.
בזהות חדשה.
ולהפוך אותן לחלק
הגרועים ביותר בחייך
כשעבדתי על ספרי,
הרגשיות שלה.
היא היתה בת 50,
על הגבר שאנס אותך?"
"פעם חשבתי עליו בכעס,
אין היא מסוגלת לרגש כה נורא.
אך אני כן,
שאיתם נולדנו:
ליפול קורבן לאונס,
כדי לשאוב כוח מאותה קהילה,
ב"ו" במקום ב"אבל":
אבל יש לי סרטן,"
ואני כאן."
לשנות את עצמך.
לשנות את העולם.
נתקלים מידי יום בשאלה זו:
ע"י הגבלת עצמנו,
שיש להם תוקף?
מה שהיה שגוי לנכון,
מה שהיה שגוי ליקר.
כדי לראיין אסירים פוליטיים,
מכפי שציפיתי.
את העבירות שהביאו אותם לכלא,
וראשם עדיין זקוף,
למען זכויות האדם,
ושהתה שנים רבות בצינוק,
אסירת-תודה לכולאיה
כדי לחשוב,
את כישורי המדיטציה שלה.
והפכה את סבלה לזהות חדה וברורה.
בנוגע לשהות בכלא,
מכפי שציפיתי
בחן העצום שלנו במצבי לחץ,
בתקופות זוהר,"
"כל השינויים האלה,
בחברה שלנו
טוב כל-כך כשהיינו בכלא."
יחס אנושי מלא,
למקום שמור ליד השולחן,
ולגבש זהות,
שאפילו מזכיר בדוחק
remotely approaching
שחוו קיפוח גרוע בהרבה
בנסיון להיות סטרייט.
"טיפול מיני חילופי",
שקיבלתי עידוד לכנותם 'רופאים',
לכנות 'תרגילים'
שקיבלתי עידוד לכנות 'מחליפות',
שום דבר אחר.
מאי-שם בדרום
אחרי שנקלעה לצרות
מאושרות עם נשים,
שמסתתות את זהותנו,
בעקבות התנסויות כואבות.
שיש לו מטרה.
מאשר המאבק.
בלי העינוגים,
שמאחורי חיפושנו אחר משמעות.
אל הקורינתים,
לראיין אמני מחתרת סובייטיים,
תהיה חתרנית ופוליטית.
היתה דווקא טמונה בהחזרת האנושיות
אותה אנושיות עצמה,
עושה כיום שוב.
אלא מלאכים."
עליהם כתבתי,
של ההתנגדות לאותה הפיכת-נפל.
הציע אחד מהם שנלך לסמולנסקאיה.
התארגנו מול אחד המתרסים,
front of one of the barricades,
התגלגל והגיע טור של טנקים
להרוס את המתרס הזה.
לא ניאלץ לפגוע בכם,
לא תהיה לנו ברירה
"תן לנו רגע,
לומר לך מדוע אנו כאן."
Jeffersonian panegyric to democracy
בשיר-הלל ג'פרסוני לדמוקרטיה,
שחיים בדמוקרטיה ג'פרסונית,
אחרי שהאמן סיים
רטובים לגמרי מן הגשם,
נכון הוא,
לפני רצון העם.
נחזור על עקבותינו."
את אוצר המלים הנחוץ לכם
המתוק-חמצמץ
להתנגד לו,
את אבן הפינה
מן העצב.
שבו הסטיות שלי הן נצחון.
בשתי חזיתות:
בעלי בעיה נתונה או מאפיין נתון,
ביתר עדינות ונדיבות.
נפרדות לחלוטין,
מהדהדת בשני.
יכולה להיות נרקיסיסטית.
רק משום שהוא שלהם.
שאין ביניהן שום אהדה.
בדבר מהו האנושי.
אילו הייתי סטרייט,
להיות אני,
ולא היכולת המלאה לדמיין.
של חיינו-אנו.
to hate that part of myself
להפסיק לשנוא בעצמי את החלק
[צחוק]
כשאוכל פשוט להיות גיי בלי דגשים,
הותיר חלל,
את חובי הפרטי לעצב,
שתיקונו יארך עשרות שנים.
תהיה עובדה פשוטה,
אך בינתיים זה לא כך.
מתלהבת מאד מעצמה,
את "שבוע הענווה הגאה."
[מחיאות כפיים]
[צחוק]
בחצי הדרך בין היאוש לחגיגה,
או למנוע ממני דיור
לסקול גייז למוות,
לתופעה רווחת.
שנתפסו במעשי תאוות בשרים,
לחשל משמעות ולגבש זהות?
זכות שוויון הנישואין,
שאינם מסבירי-פנים
וגם גיבשתי זהות,
זכות-יתר נדירה,
הוא כה נפלא.
של אושר גדול
בהיעלמות כל אותו כאב,
remarkable part of it to me.
החלק הכי פחות בולט בכך.
להצהיר על אהבתנו
כשהם עצובים.
ליטול חזקה על מה ששגוי בחייהם,
להגן עליהם מפני צרה,
הסביר לי פעם
בתום כל היגון,
בצילה של שמחת העבר.
היא הדבר אליו מגיעים
ומוצאים, במה שנראה כצער,
בנישואין ועם ילדים
או צעיר כיום -
זה היה אולי קל יותר.
בהם עסקתי
בתחומים אחרים,
האם הייתי מאושר יותר
לאותן התנסויות
צפון בשמחות יומיומיות,
תהיינה יומיומיות בחיי.
ממש כמוני,
כה רענן ועוצר-נשימה,
כה חדש ומלהיב,
בתחושת ההפתעה הזו.
שברצונו לשאת נאום,
אתה בן ארבע."
"נישא הערב נאומים."
אל המיקרופון,
"גבירותי ורבותי,
וג'ורג' אמר:
יום ההולדת של אבא,
תודה,
אפילו לבובי פינקל
עד לרגע הזה,
ללא תנאי על חיים
כדי לשנותם.
נשאל פעם ע"י גיי צעיר
את האנושיות שלנו,
לשמוח בשמחתכם.
[מחיאות כפיים]
[מחיאות כפיים]
[מחיאות כפיים]
ABOUT THE SPEAKER
Andrew Solomon - WriterAndrew Solomon writes about politics, culture and psychology.
Why you should listen
Andrew Solomon is a writer, lecturer and Professor of Clinical Psychology at Columbia University. He is president of PEN American Center. He writes regularly for The New Yorker and the New York Times.
Solomon's newest book, Far and Away: Reporting from the Brink of Change, Seven Continents, Twenty-Five Years was published in April, 2016. His previous book, Far From the Tree: Parents, Children, and the Search for Identity won the National Book Critics Circle award for nonfiction, the Wellcome Prize and 22 other national awards. It tells the stories of parents who not only learn to deal with their exceptional children but also find profound meaning in doing so. It was a New York Times bestseller in both hardcover and paperback editions. Solomon's previous book, The Noonday Demon: An Atlas of Depression, won the 2001 National Book Award for Nonfiction, was a finalist for the 2002 Pulitzer Prize and was included in The Times of London's list of one hundred best books of the decade. It has been published in twenty-four languages. Solomon is also the author of the novel A Stone Boat and of The Irony Tower: Soviet Artists in a Time of Glasnost.
Solomon is an activist in LGBT rights, mental health, education and the arts. He is a member of the boards of directors of the National LGBTQ Force and Trans Youth Family Allies. He is a member of the Board of Visitors of Columbia University Medical Center, serves on the National Advisory Board of the Depression Center at the University of Michigan, is a director of Columbia Psychiatry and is a member of the Advisory Board of the Depression and Bipolar Support Alliance. Solomon also serves on the boards of the Metropolitan Museum of Art, Yaddo and The Alex Fund, which supports the education of Romani children. He is also a fellow of Berkeley College at Yale University and a member of the New York Institute for the Humanities and the Council on Foreign Relations.
Solomon lives with his husband and son in New York and London and is a dual national. He also has a daughter with a college friend; mother and daughter live in Texas but visit often.
Andrew Solomon | Speaker | TED.com