Steven Pinker: The surprising decline in violence
סטיבן פינקר: מיתוס האלימות
Steven Pinker is a professor of cognitive science (the study of the human mind) who writes about language, mind and human nature. Full bio
Double-click the English transcript below to play the video.
והשמדות-עם נוספות,
לרצח-עם מתמשך בדארפור
הנה דוגמה
"חיי האינדיאנים
לא התמכרו לסמים,
המלחמות בין השבטים
כולכם מכירים אידיליה מתקתקה זו.
ושומעים אותה בטלוויזיה ובסיפורים.
ואני אוכיח
הוא מוטעה.
מזה זמן רב מאד,
בעידן השליו ביותר
נכון שכיום, בימי דארפור ועירק,
כמשהו שבין הזיה לתועבה,
הירידה באלימות
אפשר לראותה על פני אלפי שנים,
רואים זאת בכל העולם,
החל מאנגליה
על פני כמה כפולות של עשר--
ועד לשנה הבודדת--
עד לפני 10,000 שנה, כל בני האדם
וזה המצב שבדרך כלל נחשב
המקור הטוב ביותר שלנו
הנה גרף שהוא שרטט,
עקב מלחמות
או ציידים-מלקטים.
את סבירות מותו של אדם
במגוון חברות חיפוש-מזון
וביערות הגשם של האמזונס.
כמעט 60% שאדם ימות
ועד - במקרה של גבוסי,
הקו הכחול הזעיר משמאל למטה
וכולל את כל המיתות
אילו נשמר שיעור התמותה במלחמות שבטים
עדיין ברמת המילניום, ניתן להתבונן
כגון אלו
ובמקור-לכאורה זה של ערכינו המוסריים
"ויצבאו על מדין
וכל הטף בנשים אשר לא ידעו
במלים אחרות,
ואם תמצאו בתולות
כדי שתוכלו לאנוס אותן.
על פשעים כגון הומוסקסואליות,
התחצפות להורים -
אז הבה נבצע תקריב
ונתבונן בסקאלת המאות.
העדות נמצאה
שהיתה ירידה
שכריתת איברים ועינויים
הפרת-חוק
היתה מביאה באותם ימים
לעקירת עיניכם,
של עונש מוות סדיסטי:
שבירה על גבי גלגל,
של פשעים לא-אלימים:
גניבת ככר לחם. כמובן שהעבדות
והאכזריות היתה
אולי הדוגמה הכי ברורה
בעוד החתול המיילל מכאבים
של אירופה כדי למצוא
עיירה, עיר ומחוז
כשהמדינות החלו לנהל סטטיסטיקה.
החל ממאה מיתות
שהיה בערך שיעור הרציחות
אחר יש עלייה קלה
אלה שאמרו שהרוק'נ'רול יוביל
היה קורטוב של אמת בדבריהם.
בשני סדרי-גודל ברציחות
מאז 1945 באירופה ובאמריקות
ובהפיכות צבאיות,
בכל העולם יש ירידה תלולה
הקווים הצהובים כאן מראים
מ-1950 ועד היום.
שיעור המיתות יורד מ-65,000 מיתות
לכדי פחות מ-2,000 מיתות
נורא ככל שהוא.
יש פחות מלחמות אזרחים,
של 90% מאז השיאים של אחרי מלח"ע השניה
מבחינת רציחות ופשעים אלימים.
בשנות ה-50 וה-60,
ומתחיל בירידה תלולה
תודה לך.
מדוע כה הרבה אנשים כה טועים
לדעתי יש מספר סיבות.
סוכנות "אסוסייאטד פרס"
טוב יותר
ישנה אשליה קוגניטיבית:
יודעים שככל שקל יותר
על הרבה יותר אנשים
יש דינמיקה בבורסות הדעות והתמיכה:
צופים, תומכים ותורמים
ואי-מוכנות להודות
אחת הסיבות לירידה באלימות
מהטבח והאכזריות של תקופתם.
לפי הסטנדרטים של היום,
מכפי שהיו נראים
אז היום אנו מתרגשים, ובצדק,
בזריקת רעל בטקסס,
איננו לוקחים בחשבון
היו שורפים אותם על המוקד
אחרי 10 דקות משפט
איש לא יודע לבטח,
שבכולם לדעתי
הוא זה שאמר
"בודדים, עלובים, נאלחים, גסים
במצב של אנרכיה
לפלוש אל שכניך כאמצעי-מנע,
מאוחר יותר, תומס שלינג
ששומע רשרוש במרתף.
הוא שולף אותו ויורד במדרגות.
אבל הוא עומד להרוג אותי.
אם הוא לא רוצה להרוג אותי,
חווים שרשרת מחשבות זו,
מחשש שאלה יפשטו עליהם ראשונים.
היא ע"י הרתעה:
אך יש לך מדיניות מוצהרת וידועה
ולכן היא תפעל רק אם
לשם כך עליך לנקום כל עלבון
מה שיוצר מעגל של נקמות-דם.
הפתרון של הובס,
לרשות דמוקרטית יחידה-- "לוויתן"--
זה עשוי לבטל את הפיתוי
לצורך נקמה,
ולכן זה עשוי להוביל
אייזנר, ששרטט את גרף הרציחות
בעלות הממשל המרכזי.
שאנו רואים כיום התפרצויות של אלימות
במדינות שכשלו, באימפריות שקרסו,
בחבורות רחוב וכדומה.
עשו את החיים
ערכם הכללי עולה.
של המדען הפוליטי ג'יימס פיין.
"משחק סכום לא-אפס",
מאת העיתונאי רוברט רייט
עשויים לתרום לשני הצדדים המשתתפים,
או כששני הצדדים
שהם לא צריכים להילחם כל הזמן.
בהם אנשים נוטים לקחת חלק
שירותים ורעיונות
ובין קבוצות גדולות של בני אדם.
כשהוא חי מאשר כשהוא מת,
כפי שרייט מנסח זאת,
אל לנו להפציץ את היפנים,
מאת הפילוסוף פיטר סינגר,
תחושה של אמפתיה:
למרבה הצער כברירת מחדל אנו
של חברים ומשפחה.
זוכים ליחס של תת-אנושיים,
אך במשך ההיסטוריה,
ניתן לראות ברשומות ההיסטוריות
זהו דבר שעלינו להרחיב ולהחיל
ככל שאתה חושב על אחרים
אתה מבין כמה תלושה היא
אינך יכול לומר,
"המקום עליו אני עומד
ע"י היסטוריות
להשליך עצמך לתוך חיי אחרים,
כאל תת-אנושיים,
"שם הייתי, אלמלא הגורל."
לירידה באלימות יש
היא צריכה לאלץ אותנו לשאול לא רק
אלא גם מדוע יש שלום?
אלא גם "מה עשינו נכון?"
לדעתי רבים כאן
מה שדיברת עליו,
מונע גם ע"י הטכנולוגיה
והתחושה שהעולם
האם יש בכך שמץ אמת?
זה מתאים גם לתיאוריה של רייט,
מיתרונות שיתוף הפעולה
אבל לדעתי זה גם עוזר לנו
לדעתי, כשקוראים
שלא לחוש הזדהות עם האיש
כל דבר, לדעתי,
כיצד זה להיות בנעלי הזולת,
לדעתי זה באמת חשוב. תודה רבה.
ABOUT THE SPEAKER
Steven Pinker - PsychologistSteven Pinker is a professor of cognitive science (the study of the human mind) who writes about language, mind and human nature.
Why you should listen
Steven Pinker grew up in the English-speaking community of Montreal but has spent his adult life bouncing back and forth between Harvard and MIT. He is interested in all aspects of human nature: how we see, hear, think, speak, remember, feel and interact.
To be specific: he developed the first comprehensive theory of language acquisition in children, used verb meaning as a window into cognition, probed the limits of neural networks and showed how the interaction between memory and computation shapes language. He has used evolution to illuminate innuendo, emotional expression and social coordination. He has documented historical declines in violence and explained them in terms of the ways that the violent and peaceable components of human nature interact in different eras. He has written books on the language instinct, how the mind works, the stuff of thought and the doctrine of the blank slate, together with a guide to stylish writing that is rooted in psychology.
In his latest book, Enlightenment Now: The Case for Reason, Science, Humanism, and Progress, he writes about progress -- why people are healthier, richer, safer, happier and better educated than ever. His other books include The Language Instinct, How the Mind Works, The Blank Slate: The Modern Denial of Human Nature, The Stuff of Thought, and The Better Angels of Our Nature.
Steven Pinker | Speaker | TED.com